רגע לפני שתתמכרו ל"מחוברות"

ביום ראשון בערב זה יתחיל. אני משוכנעת שכל מי שיש לו Hot ייגרר. את הפרסומות בעיתונים רואים כבר חודש בערך. תצלומים מרופדים ומופקים לעילא. הטריילר רץ כבר מזמן ביו טיוב. מטמיעים את הגיבורות הבאות, את האחיות הגדולות. 50 פרקים יומיים ברצף, הצצה לחיים האישיים של חמש נשים. מחוברות קוראים לסדרה שיצרו רם לנדס ודורון צברי וערך עמי טיר. והנה, באקט החדרת המוצר, ב-ynet אפשר לראות את הפרק הראשון, כולו.

חמש נשים, הצעירה שבהן בת 16, המבוגרת בת 42, קיבלו מצלמות וידיאו קטנות, ניידות וקומפקטיות והתבקשו לתעד את חייהן. מצחצוח השיניים ועד בדיקת ההריון הבלתי נמנעת – אלוהים, נשבעתי שאני לא רואה יותר שום תוכנית/סרט/סדרה שמראים בה את הגיבורה מחפשת את הפס הוורוד, הכחול, או מה שלא יהיה – והנה זה קורה לי שוב.

liatttt
משמאל למעלה בכיוון השעון: ליאת, מירי, חנה, דנה, אליזרין

ואלו החמש
דנה ספקטור, 37, נשואה + אחת
ליאת בר-און, 36, רווקה (רשמית גרושה, תכלס רווקה), רוצה להתחתן
אליזרין וייסברג, 22, יש לה חבר
מירי חנוך, 42, נשואה + 3
חנה רטינוב, 16, תיכוניסטית שההורים שלה אף פעם לא בבית

אני בבעיה. שלוש מתוך החמש אני מכירה ברמה זו או אחרת. את אליזרין, ואת ליאת ואת דנה. שתי האחרונות באיזושהי רמה של חברות איתי, טוב, אולי לא חברות, אולי ידידות. בכל מקרה, נשים שהייתי איתן בבילוי חברתי לא פעם. וגם מקצועי. ואני מכירה אותן היטב. לפחות מהכתיבה שלהן. וגם את הרגלי האכילה שלהן אני מכירה. ואת חייהן האינטימיים, במובן מסוים. את מירי אני מכירה מהכתיבה, ודרכינו הצטלבו לאיזה חלקיק שנייה בעבודה וגם בחדר המתנה לפסיכולוגית.

זה לא מוזר שארבע מהגיבורות הן נשים כותבות? שתיים מהן מתפרנסות מכך באופן מסורתי, הן עיתונאיות, ושתיים מתפרנסות מכך בעקיפין, הן בלוגריות. מה, רק נשים כותבות יכולות לאחוז במצלמה? ועוד טרגדיה: כמעט כולן מתל אביב. רק חנה מפרבר קרוב.

הזרה היחידה מבחינתי היא חנה הילדה, ודווקא איתה אני הכי מזדהה. היא ואני, כך אני מרגישה, נמצאות באותו שלב של התפתחות נפשית. חנה היא התגלית הגדולה של הסדרה. היא הניאוריאליזם בהתגלמותו. חותכת את המסך בסכין גילוח. רואים את הדם? זאת חנה. רק שלא תתחרפן מהחשיפה שתזכה לה מיום ראשון. חנה אומרת בפרק הזה, "דווקא היו לי כמה מערכות יחסים רציניות, הן נמשכו יום יומיים". באמת? גם לי, בדיוק כאלו!
מפתיע שחנה ואני באותו שלב של התבגרות? לא ממש.

גם את דורון, יוצר ובמאי הסדרה אני מכירה מהעבודה. אבל אני לא בקשר איתו כל כך הרבה שנים, שאני מרגישה מספיק רחוקה כדי להגיד: רעיון מצוין. אני רואה כבר את העונות הבאות, איך עוקבים אחרי החמש עד זקנה ושיבה, מלווים אותן לבית האבות ובדרכן האחרונה. ממש כמו סדרת ה-Up של מייקל אפטד, רק הרבה יותר אינטנסיבי, ועם טוויסט הריאליטי. ובהמשך יהיו גיבורות חדשות. וגיבורים. זה מעניין שרק נשים נבחרו, לא? אולי בגלל שנשים מסוגלות להפגין רגשות בקלילות גדולה יותר? וימכרו את הפורמט. חכו חכו.
אבל דורון, בחייאת, צא לפריפריה. כן, הבנו, רצית שהגיבורות הראשונות יגעו בזוהר, יתנו לנו לגעת בניצוצות, אבל עוד שנייה יאשימו אותך בבועתיות ובשתיית אספרסו וישאלו אותך מה עם הפריפריה, אותך, דווקא אותך. בעיקר אותך. אני מציעה לך להכין את המגננה.

וזה זול, כן, זה זול. נכון, שילמו לכולן, וביד רחבה, אבל חִשבו על עלות ההפקה? גרושים. רוצה לומר – רעיון מעולה לעת משבר כלכלי, ריאליטי עם סגנון, מציצני אבל בטעם אישי. מה הערך המוסף? נו, לצפות בחיים של אחרים, מה צריך יותר מזה? אפשר לוותר על המאמץ הכרוך בלחיות את החיים שלנו ולהתמכר לאחת מהחמש. או לכולן. זה הרבה יותר קל מאשר לחיות.

77 מחשבות על “רגע לפני שתתמכרו ל"מחוברות"

  1. ראיתי את הפרק הראשון היום באתר של הוט. חנה אכן מדהימה, אבל גם דנה כך. ליאת יוצאת בכלל לא רע מכל הסיפור הזה. בהחלט סביר שאתמכר, לצערי. אין לי זמן לשטויות האלה, בחיי.

  2. אז בתור אחת שזכתה להצצה לעוד פרקים
    חכי חכי
    ז עוד כלום
    סדרה מאוד מטלטלת וחזקה

    אבל אני משוחדת

      • בדיוק.קשר ברנז'אי מידי.אם היו אלה הרבינוביץ' או הבובליל הממוצע היית קוטלת אותן על החשיפה עד למגן הלסת של א' בן זוגה של דנה ,הפתטיות הכואבת של ליאת משכיבת הברמנים הצעירים (!) מענייין איך היית מגיבה על גבר שהולך להשכיב ברמניות צעירות.אני יכול להמשיך אבל כן "מוטת כנף" כפי שכתבת ..בניגוד ל"רעידה קלה בכנף" כשאת שולחת פצצה ממוקדת למי שלא מהברנז'ה..
        יומיים אחרי שמוטי פנאן התאבד מתברר שעיתונאים ידעו אבל לא כתבו. מבחן בוזגלו מכה שנית.

        • לא ברור לי מה אתה רוצה.
          1. הפוסט נכתב כמה ימים לפני שעלתה הסדרה לאוויר, ואחרי שצפיתי בפרקים ספורים בלבד.
          2. מה לעשות שאני מיודדת עם דנה וליאת שנים לפני שהסדרה עלתה?

  3. ואני רק חושב כמה הזויים ניראו הסרטים טורמאן שוו ואו ED TV בזמנו שהם יצאו למסך…..
    כנראה מציצנות זה הכי הכי אחותי. אבל אני בכל אופן לא אראה. ואין בזה אפילו טיפה אחת של ביקורת על החמש הן עושות מה שהן עושות וצריכות לעשות. אני לא רואה לא ריאלתי ולא ערוץ 2.
    את אבל חשבתי לרגע למה את דווקא מציינת לגבי כל אחת מהן מה מצבן המשפחתי? ההפקה בטח ככה מפרסמת אותן אבל את? e tu ?

    אגב צוברי זה לא זה שעשה את בית שאן סיפור מלחמה? אני לא אוהב אוהדים של בית שאן, אצלנו בטריבונה בבלומפילד לא סולחים ולא שוכחים……

    • אני מציינת את גילן ומצבן המשפחתי כי זה מאוד רלוונטי לסדרה, ומהווה חלק נכבד מנה. כל אחת לא חיה בחלל ריק. להבדיל מסדרות סדרמה, או אפילו מהריאליטיז למיניהן, המרקם הסביבתי בו הן חיות והמניעים שלהן הם חלק אינטגרלי מהסדרה ומהחיים של החמש.
      זה אחד הכוחות המניעים הכי חזקים שם.

      • זה נכון אבל אני חושב שלכל הנשים הלוו יש צדדים נוספים ואיכויות נוספות. בגין הפסוט הזה צפיתי בVOD בפרק הראשון בסדרה. לא שיניתי דעתי על הז'אנר אבל בהחלט אני יכול לראות אתה פוטנציאל הממכר של הסדרה הזאת. אין ספק מרתק ומעניין (וגם כואב ) לעקוב אחרי עולמה של הילדה הצעירה. ואם את ידידה של הבחורה שמחכה ערב שלם לצלצול מהידיד שלה תגידי לה בעדינות שזה כנראה פשוט לא עולה בדעתו שהיא ככה מחכה.

  4. טריפ רציני הסדרה הזו, אפלולית ומעניינת. לא נראה לי שהייתי ממליץ עליה לבעלי נטיות אובדניות.

    מן שילוב בין שבעה חטאים למקס פיין.

    לגבי חנה, אני מקווה שהיא תצליח בגיל כל-כך צעיר להתמודד עם כל מה שהיא יודעת. אנ'לא בטוח שמישהי שכפולה ממנה בגיל היתה מצליחה. מצד שני, אולי דווקא בגלל הגיל הצעיר… לא יודע…

    מעניין גם שאמרת עליה ניאוריאליזם, כי הרגשתי שאנ'לא מסוגל להתייחס אליה לפי טון של אופטימיות/פסימיות. כאילו החלוקה הזו בטלה, ואין לה אפילו ניצוץ. כאילו אנחנו נמצאים כבר בסוף הדרך.

    לבסוף, יש לי נטייה להסכים עם התובנה האחרונה של דנה ספקטור. וזה מצמרר.

  5. יום אחד אני אכתוב ספר על מה שעברתי בחצי השנה האחרונה. זה יהיה יותר מעניין מכל הסדרה!
    😆

    תודה רבה על הפוסט המקסים.
    נשיקות.

  6. צפיתי עכשיו בקטע הראשון, כמה מילים.

    היו רק 3 בנות ואליהן ועליהן אתייחס. הרעיון עצמו לא ממש מרגש אותי (חוסר היד המכוונת – בגדול – לא תמיד עןשה מעניין) גם כי מן הסתם הקטעים שנשארו מחוץ לסרטון בטח הרבה יותר מעניינים וכמו שלא צפיתי באח הגדול (פרט להבלחות פה ושם) כנראה שלא אהפך למכורה אבל אציץ מפעם לפעם ברשת אם זה יהיה אפשרי. בד"כ איני מתה על סדרות ריאלטי והיחידה שראיתי כדי מכורה היתה הישרדות א' ומעט פחות ב'. אהבתי בעיקר את הפיזיות של המשתתפים ופחות את זיבולי השכל. פורסם שלעונה הבאה ימרחו את הסדרה על פני 50 פרקים ונראה לי שלגרד באף יהיה יותר מעניין.

    ספקטור. לטעמי בחורה לא יפה שמודעת לכך (כנראה טונות של איפור ופוטו שופ בתמונות עבר מוצלחות שראינו). לקרוא לה עיתונאית זה ביג נו נו, בעלת טור הרבה יותר מדוייק. גילינו את א. בשמו המלא ובמראהו ואולי הוא התגלית של דנה. מה זה לשים מכונת כביסה בממ"ד? הלו? (האם קיבלו "אישור" של מאיה הילדה לחשיפה הזאת? מה יגיד על כך יצחק קדמן).

    חנה. לזכותה רוך גילה. היחסים עם ההורים עשויים להיות שוס אמיתי. לחנה קול מעט מונוטוני מדי שאפילו מרגיז לעיתים וכנראה היא נבחרה בכוונה למרות/בגלל זה. פה יש לצפות להפתעות.

    בר-און. לא ממש הבנתי מה מי מו. האם יש לנו פה עוד סמנתה/קטרל? לא ממש זוכרת מה היה איתה וזה סימן למשהו.

    אולי אין לשפוט מקטע ראשון ובטח אשקיע בעוד כמה, לפחות כדי לקבל הצצה לשתי הדמויות הנוספות..

  7. אומץ?! תעוזה?! המוטיבציה היחידה של המשתתפות – רק לא להעלם חלילה מהנוף. רק לא לצאת חלילה משדה הראיה של העין הציבורית. ניראוּת – זה שם המשחק הפרברטי הזה! כמה פתטי!

      • אלא מה?! עצם העלאת השאלה רומזת על כך שלפי תפישתך כל מי שמסתייג מהקונספט – לא היה עומד בפיתוי כשזה היה מגיע לפתחו, או בקיצור, מי ששונא – בוודאי מקנא.

        עד כמה שזה אולי נשמע לך מופרך, מסתובבים ביננו עדיין כמה אנשים מוזרים, שחייהם מלאים ענין ופעילות ולא היו מעלים בדעתם, אפילו לא בפנטזיות הכמוסות ביותר, להחשף לעין כל – על נשותיהם, חבריהם ביתם וטפָּם. אפילו אם יציעו להם תשלום נדיב.

        אגב, לא ראיתי בינתיים שום התייחסות לדבריה של בִּיתה הקטנה של מירי חנוך, שמתקוממת מול המצלמה ואומרת בפשטות:"לא רוצה שיראו את הבית שלנו בטלויזיה". מפי עוללים ויונקים ייסדתי עוז.

        • אני לא רומזת כלום. שאלתי בתום לב.
          באשר לעניין הילדים – זה בהחלט בעייתי, ומעניין יהיה לראות איך יתמודדו עם זה ההורים.
          בפרק הראשון מירי לא מופיעה, אז איך אתה רוצה שיתייחסו לזה?
          כנראה שכעכבר יש לך זכויות יתר.

          • שום זכויות יתר. סתם עכבר מן היישוב שיש לו הוט VOD, ושם אפשר לראות בחינם את חמשת הפרקים הראשונים.

    • עכבר העיר צודק וטועה. "נראות" אכן מהווה עבורי מוטיבציה. מוטיבציה עיקרית? ממש לא.
      אעיד על עצמי כי אותי מובילה חדוות היצירה, ההזדמנות ללמוד ולעשות במדיום החדש הזה, לצלם, לביים, ללכוד את המציאות ולשנות אותה באמצעות המדיום. הייתי עושה את זה גם בחינם ואם אף אחד לא היה צופה.

      חייבת לעוף לפרמיירה, ביי

      • קשקשנית, את הרי ניסית להיות מפורסמת מאז שידעת לדבר בערך, זכורים מקרי העבר של מיי בלוג או איך שלא קראו לשטות הזו. אלק לשנות את המציאות, רדי כבר מהעץ ותודי באמת.

  8. עוד לא צפיתי.

    כמה הערות –
    1. צודקת בעניין התל-אביביוּת והנשים-כותבות.

    2. אני מבינה שהחיים נגמרים בגיל 42. לפחות חיים של נשים (אוי ואבוי, אני מתקרבת לשם בצעדי ענק). אני חושבת שהיה מעניין אותי לראות חיים של נשים מבוגרות יותר. זקנות אפילו. אני בטוחה שאמא שלי עשויה להיות מעניינת מכל החמש גם יחד וזה מבלי שצפיתי. יש לה אישיות יוצאת דופן וסיפור חיים מאוד יוצא דופן. היא בת 80+. דורון האם שומע?

    3. גם אני מכירה את דורון. ממש נעלבתי שלא הציע לי מצלמה, ואני עוד מהפריפריה!. מצד שני אני מה-זה משעממת, אז אני יכולה להבין אותו.

    4. טוב, אני אקח את המלצתך ואצפה. יש לי אנטגוניזם ראשוני לנשים מצליחות באשר הן (קנאה רגילה כזאת) אבל אתגבר. תודה על ההפניה.

      • בין העתידות של בזוקה לנביאי ישראל לדורותיהם, בין רוח הקוטג' לרוח הקודש – איפה היית ממקמת את הנבואות שלך?

        ושכחתי הערה ממיקודם – זה לא שאת נתקעת בגיל 16, זה העולם שהתחרפן. הצפרדעים העצומות שרבות מהנשים שנמצאות במערכות יחסים נאלצות לבלוע פשוט גדולות לך מדיי.

        איך אני בניתוחים? (סתם, אני יודעת שזה פשטני עד שטוח כנייר אורז, אבל מהסתכלות סביבי ראיתי המון מזה. המון. על החתום: ר' רווקה מתבגרת.)

  9. בחיי שנמאס מסדרות שבהן נשים חושפות הכל ומדברות על הכל בפתיחות ובגילוי לב. בייחוד כאלה שאין להן הרבה מה לומר.שוב ניאלץ לשמוע למה הגברים לא בסדר ולמה הכל בגללם ובאשמתם וכמה הנשים יותר חכמות,עמוקות ומחוברות לעצמן.

      • לא צפיתי אבל אני לא קהל היעד.פיתחתי אלרגיה קשה לדנה ספקטור ורופאים המליצו לי להימנע מקריאת כתבות שלה ומצפייה בתכניות טלויזיה בהן היא משתתפת.

  10. אכן מסקרן. והערת מח' הגהה: "ודרכנו הצטלבו" (שלך ושל מירי) צ"ל – דרכינו הצטלבו.
    חוצמזה הכל מושלם 🙂

  11. זה לא ריאליטי. זה החיים. האומץ של "הוט" לעשות סדרה כזו מורכבת הוא, לדעתי, חד פעמי. גרמו לזה לקרות ה"דרים טים" של עולם התוכן בישראל: רם לנדס והצוות הנפלא של קודה, עידית וטרי בראשן. חבורה יוצאת דופן של העורכים הכי טובים בארץ ובראשם עמי טיר המופלא וכמובן,דורון צברי. כמו מתוך הזייה הוא יצא אל דרך לא נודעת, מייסרת, רצופת משברים, אך בעלת קסם אינסופי. עם רגישות אין קץ לבנות (חבר'ה, תראו את זה, אינטימיות וחשיפה שרק הולכים ומתגברים עוד ועוד) ואינטליגנציה רגשית מהגבוהות שיש."אני שומר עליהן כל הזמן, לוקח אותן לקצה אך שומר מכל משמר שלא ייפלו ממנו". אני יכול לכתוב 4 ימים על הסדרה. אותי זה מרגש שהמדיום, שהפך כ"כ ציני וחלול, יכול להביא אלינו גם אמת.

  12. אותם פרומואים משוייפים ותמונות ההפקה המושקעות מעבירים מסר פשוט: לא מדובר בסידרה "אמיתית" על "אנשים אמיתיים" אלא בתצוגה של חמישה אנשים שמשחקים ביום יום דמויות שטוחות שכתובות בצורה בינונית וכעת יעשו זאת במדיה טלויזיונית.

    37 נשואה, 36 רווקה, 22 עם חבר… זו הדרך ההוגנת ביותר לתאר ולהגדיר אותן? (אולי את ליאת כן, שהרי זו מהותה)

    לענין תגובתה של אליזרין: לאף אחד לא היה ספק לרגע שהיית עושה את זה בחינם

  13. לא צפיתי ואינני מצטערת. עוד סדרת זבל שפותחת בקול תרועה ותסתיים בקול נפיחה. היענטס מצקצקות בהתפעלות, סוף סוף משהו חדש לדבר עליו עם החברוץ. בשבוע הבא אחרי שהסדרה תחצה את קו ה-8 אחוז רייטינג, יפתחו ערוץ נלווה שבו תוכלו לצפות בחמש הבנות 25 שעות ביממה וגם להגיב ישירות באתר מאקו כלשהו. אני מעדיף לצאת עם חברתי לבילוי מאשר לשרוף שעה וחצי מול המסך.

    • בהוט לא מודדים רייטינג. לפחות לא פומבית.
      מקו זה של קשת. פה מדובר בהוט, כאמור.
      צאי, צאי עם חברתך הקיבוצניק הרפתן לבילוי.
      יפה לך, לכתוב על משהו בלי לצפות בו.
      טרול הוא טרול הוא טרול.

  14. כל מי שמתעסק עם מצלמה ביד אחת ועם החיים ביד שנייה יודע שהעבודה האמיתית נעשית בחדר העריכה. החומרים עדיין לא מספקים, ומה שמציל כרגע את הסדרה זה עבודת העריכה המוקפדת, ועל כך- שאפו.

  15. קצת עצובה ההשוואה שלך בין ההתפתחות הנפשית שלך לזאת של חנה, ואני כמעט נוטה שלא להאמין לך. כי כשאת בת 16 זה אולי בסדר לחשוב ולהגיד רק דבר אחד (אין אהבה בעולם!), אבל בגיל מבוגר יותר אפשר לצפות לקצת יותר רבדים. ואגב, גם אני ראיתי כבר את חמשת הפרקים הראשונים וחנה לא אומרת שום דבר אחר, מה שהופך אותה לקצת משעממת.

  16. ראיתי 2 פרקים (ותודה לאלהי ה- VODׂ). אני אף פעם לא רואה ריאליטי. אבל בעיניי זה לא ריאליטי. יש כאן יד מכוונת של במאי מוכשר (צברי. שנעלם לי מהנוף ליותר מדי זמן. את הסרט על דודו טופז ראיתי מזמן, בהקרנה הבודדת שלו בפסטיבל ירושלים). אבל זה גם מה שהפריע לי: ריכוז ה"איזה מחורבנים החיים שלי". כולן ככה. אפילו דנה ספקטור (לא מכיר אותה. מעולם לא פגשתי אותה. ואני בכלל קורא "הארץ"), שהיא בעיניי הדמות הקומונוקטיבית והחביבה ביותר (יש לה אחלה חוש הומור), הולכת הצידה ב-2 בלילה ואומרת: יש לי בית נהדר, בעל מקסים, ילדה מתוקה – אבל אני בודדה. בחייאת ראבאק – למה ההתפלשות הזו בסחי ? בוודאי שלא הכל מושלם. אבל דרך החלון הזה שנפתח לי לחיים של ספקטור אני רואה חיים שאני מקנא בהם. אז אני לגמרי בעד ההתעצבנות שלה על בעלה שלא יודע לטפל בה כשהיא חולה, אבל איפה הפרופורציות ?
    לגבי בת ה-16 – שוב, מינון ה"רע לי ואני רוצה למות" גבוה מדי. וכך גם אצל האחרות. נכון, יש לא מעט רגעים מייאשים בחיים. אבל יש גם רגעים טובים. צברי, הייתי רוצה לראות גם את אלו.

    (צברי קורא פה ? כי אם כן….מה קורה עם הפרויקט הבלתי נגמר שלך, "הקרב על האגרה" ?)

    • לא צברי קורא פה, אלא כאלה שכן עקבו אחריו בשבע השנים האחרונות.

      אינספור כתבות בעובדה
      "מקום ריאלי", סדרה דוקמנטרית ששודרה ביס דוקו
      המתפרה מדימונה – סדרה שעשה ביחד עם ג'ולי שלז לערוץ 2.

      ובטח שכחתי עוד כמה בדרך.

  17. קצת תמוה בעיני שמול ה: "… חמש נשים, אשר בכנות ובאומץ משתפות את הצופים במתרחש בחייהן בלי פילטרים ובלי הגנות.." (HOT מיחצנים) כשחנה אומרת לאמה "את כל הזמן מדברת בטלפון, יושנת ועובדת" בכתוביות מתקנים לה ל "את כל הזמן מדברת בטלפון, ישנה ועובדת" …

  18. יקירתי, צפיתי כעת בפרק הראשון ואני חייב להודות שחנה רטינוב היא מתבגרת ממוצעת, עילגת, מאוסה ונודניקית שלמרבה הצער עדיין לא התבגרה למרות שהיא סופר בטוחה שהתבגרה. מאוד קל לדחוף מצלמת וידאו לפנים של אמא שלך (שברור לחלוטין שלא נוח לה עם כל הסיטואציה פלוס אחר כך מתברר שהיא בכלל באבל על אביה) ולצעוק "אין לך דקה בשבילי". אם החתולים שלי היו עושים לי את זה, הם היו מזמן חוטפים לאטמה. איזו ילדה מעצבנת, ג'יזס.

  19. זה ממש לא מוזר שהן כותבות ברובן. בהתחשב בכשרון הכתיבה שלהן, מדובר פשוט בבחורות שרוצות להיות מפורסמות וזקוקות לאהבה של כמה שיותר אנשים, מה זה משנה אם זו מצלמה או עיתון.

  20. לאלה שלא ראו ואלה הרוצים לראות שנית. להלן תיאור 5 הדקות הראשונות מהפרק הראשון בסדרה הדוקמנטרית? ריאלטית? (מה זה בכלל הסדרה הזו?) כפי שצפה אותה הדיוט מן השורה.
    אז ככה.
    יום שישי. השעה (בערך) היא שבע בבוקר. הגב' אמיר זה עתה התעוררה משנת לילה טובה והיא מגיעה לחדר האמבטיה לטקס רגיל של בוקר. לכאורה מן סצינה טריואלית כזו שתעסוק (כצפוי) במה שכל מי שיש לו ילדים בגיל הזה מכיר, שזה אומר ענייני הספק שתכליתם לשגר את הבת האהובה לגן במועד וללא תקלים מיוחדים. לא כאן. מתברר שהגב' אמיר אינה ככלל האדם והיא אעפס מתעוררת ליום חדש לא בשערפים אלא דווקוא, תאמינו או לא, בהגיגים! ממש הגיגים. אני לא מביע כאן דעה על טיב ההגיגים האלה כי לא ממש הצלחתי להקשיב לה משום שהראש שלי היה עסוק בשאלה המטומטמת למה היא מספרת לי את זה עכשיו בדיוק ברגע ההתעוררות שלה ולא אחרי שהיא כבר שמה את הילדה בגן. ובעוד אני מנסה לפענח לעצמי את התעלומה הקטנה הזו, נכנס למקום בעלה שלתדהמתי גם הוא לא ממש התעניין בשאלה מי מעיר את הקטנה, מי מכין את הכריכים והתור של מי לקחת לגן בגלל שגם לו יש הגיגים על הבוקר שהוא ממש, אבל ממש, חייב להגיד אותם לאוזנה של הגב' אמיר דווקא בשעה שהיא מצחצת שיניים. נון שויין. התחלתי להבין שעסקינן כאן בזוג ממש מיוחד, מקורי ויוצא דופן. הצרה היתה שברגע שסיכמתי עם עצמי מיוחדותם של השניים התחילה לנקר לי בראש שאלה אחרת. איך יכול להיות שההגיגים החשובים האלה עולים להם לראש דווקא עכשיו ודווקא ודווקא בדיוק כשמישהו הציע להם לשים מצלמה במקלחת? זתומרת. למה בעצם הם לא היגגו את זה לפני שבוע כשלא היתה להם מצלמה בבית? זתומרת אולי הם בעצם כן היגגו תזה לפני חודש במרכול ועכשיו בגלל המצלמה הם מנסים למכור לי סחורה ישנה כאילו היא חדשה ואותנטית שהגיעה לראש שלהם ממש בשניות אלה? זתומרת מה לכל הרוחות אני רואה כאן. האם זה דומנט מהחיים? האם הסצנה אותנטית? אחר כך החלטתי לשאול תעצמי שאלה יותר חשובה. איך היתה הגב הזו מגיבה בטור שלה לקישקוש מהסוג הזה. אני לא יודע לחקות את הסגנון שלה אבל נדמה לי שהתשובה נמצאת במה שכתב "עכבר העיר" למעלה. מבקרת לא מבקרת ס"ה מדובר בחולת מסך שכמה שלא תסגנן טורים בעתון היא לוקה קשות במחלת המסך שמשבשת לה את כל יכולת השיפוט האובייקטיבית (עם המראה שלה אני אישית הייתי מעניק לה צל"ש על האומץ להיחשף). אז מה יהיה על הסדרה הזו? יראו אותה כמובן כל המשתתפים וכל הקרובים להם עד הכי רחוקים שבהם שיגיבו ביניהם במיילים בנוסח "הגנבת לאללה מאמי" או "השמלה ההיא מאמי, היתה מה זה מגניבה" ואפילו "התסרוקת הזו עשתה לך טוב".
    מי שניחנ/ה בכוח סיבולת מוזמנ/ת לצפות ולצלוח את הסדרה המטומטמת הזה.

  21. צפיתי בחמשת התכניות הראשונות בVOD.חנה היא פשוט מקסימה,כובשת לב והכי אמיתית.היא קשת יום ויש לה אמא נטולת רוך וחמלה ופשוט הלב יוצא אליה.גם זרוב מתוקה בדרכה יוצאת הדופן.היתר הן בלתי נסבלות.מירי חנוך המכוערת בעלת תווי הפנים הגבריים מצאה לעצמה גבר מטורלל ומסכנות הבנות שלה שצריכות לסבול אותו ואותה גם יחד.הבלוגרית מגבעתיים חיה בסרט וחושבת שמישהו באמת יחשוק בה כשהמירמור יוצא מכל עצם בגופה הדשן ודנה ספקטור,היא בכלל ג'אנקית של חשיפה ותשומת לב,חייבת שיסתכלו עליה כל הזמן וחייבת לדווח על כל פיפס.זה כ"כ זועק חוסר ביטחון עצמי,מסכנה הילדה שלה כשתגדל ותראה איך אמא שלה דיברה עליה,כל הזמן רוצה"להיפטר"מהילדה.גברת ספקטור,אף אחד לא אילץ אותך ללדת ילדים אבל מרגע שנולדה זו מחוייבות לכל החיים וזה הדבר הכי חשוב,לא לברוח לבתי קפה ולהשתכר בלילות.

  22. מצטרפת להוא שאמר שדנה ספקטור סובלת מעודף רפלקציה. בכלל, כשבוחנים יותר מדי את החיים ומדברים עליהם ומצלמים אותם יותר מאשר חווים אותם, הכל נראה דוחה ולא ראוי. אני אומרת את זה מניסיון…

  23. "שיביאו " לי איזה זקנה מקומטת או איזו נקבה מענינת או משהו מאיר (או מעיר ) עיניים !
    שוב ושוב ושוב היא מקשקשת עצמה לדעת שואלת את הילדה את מי היא אוהבת הכי בעולם, מודעת לכל רגע, לא מסוגלת להנות מהרגע, מנדנדת לכל דכפין על מצב, מצב, מצב ה…יחס בינה ובין העולם המתעלם התובע הבורגני להחריד.
    יש לה לגברת "יתר "חוש הומור מילולי אך עיניה משקפות את הנואשות.
    שתעשה כמעשה וודי אלן ותעשה מטעמים מכלום צרותיה.
    אבל זה לא מצחיק, זה לא מעניין, זה כל כך שקוף…

    סליחה. הסתקרנתי וחושבת ששבעתי.

    ד"ש מאיתנו

    • אני חושבת שהיא דווקא עושה כמעשה וודי אלן, דנה. יש לה מדור בו היא עוסקת בכך. ועכשיו גם התוכנית. היא לגמרי וודי אלן.

      אבל אם שבעת – אין מה לעשות. זה המצב. לא חייבים לאהוב……………………..

  24. אני דווקא קוראת אותה ונהנית לגמרי. אך כשאני צ ו פ ה בה, העיניים לא משקרות…היא לא וודי אלנית במובן שהיא לוקחת את עצמה ברצינות ורק "כאילו" צוחקת על עצמה.
    תודה על התגובה

  25. יש לציין שרואים שלא כל החומרים מצולמים על ידי הבנות. לפחות בכל הסצינות בחוץ (הנסיעה) באוטובוס לדוגמא, או עם חנה בסופר- יש צלם (וסביר להניח שגם סאונד מן) המתלווה אליהן. ככה שהפקתית זה פחות זול ממה שנראה.

  26. צפיתי בעקבות הפוסט, תודה על ההמלצה, היה מעניין, והשוטים של תל אביב והים בשקיעה נפלאים.
    שמתי לב לפרטים הבאים:
    1. כל הבחורות בסדרה בעלות עיניים כחולות. האם יוצרי הסדרה חשבו שרק caucasians יכולים למשוך קהל?
    2. כל הבחורות (למעט ליאת?) מעשנות. לעשן זה יותר "קול"? יותר "תל אביבי מאגניב"? ממש מביך, לטעמי.
    3. כנראה שגם ראליטי צריך להעשות על ידי מקצוענים. האותנטיות הנתפסת של הדמויות מתבטאת בעיקר בכך שהן (וחברותיהן וחבריהן) נבוכים באופן קיצוני מהמצלמה. יתכן שאחת הסיבות למבוכה היא החשש של הדמויות כי גלוי לצופות/ים שהמוטיבציה לחשיפה המוזרה הזו היא כסף ופרסום (שבסוף גם הוא מיתרגם לערכים נומינלים). בנסיון לכסות על החשש הזה יש הרבה דיבורים על החשיפה עצמה. אני חייבת לציין שאף פעם לא הייתי מחובבות הז'אנר של כתיבה על כתיבה, ובמיוחד לא כשזה נעשה באופן כל כך חובבני.
    4. מסר קטן לדנה ספקטור: רואים שאת מבסוטה אש מחיי הנישואים הבורגניים והנוחים שלך ומהעובדה שכל בנות ישראל מקנאות בך עכשיו על בעלך החתיך, עבודתך הנחשקת, ביתך היפה והבית היפה שלך. אז אפשר להפסיק להעמיד פנים כבר שאת מסכנה ואומללה?

    בברכה.

    • 1. עיניים כחולות: לא נכון באופן מובהק. לדנה עיניים חומות. לחנה עיניים חומות כהות.
      2. המוטיבציה לחשיפה היא תמיד: פרסום, הכרה, אהבה, כסף, אפשרות לביטוי עצמי.
      3. אומללות, או ייסורים, או חוסר מרוצות, או חור פנימי עמוק לא הולכים דווקא יד ביד עם מצוקה אובייקטיבית, שמא אומר חיצונית. אפשר להיות גם עשירים, אהובים וסובלים.

  27. לא ברור לי על מה מלעיזים
    היום ראיתי ברצף את 11 הפרקים והתחדדו לי המון דברים
    הראשון בניהם הבדידות היא קיומית.
    אף פעם, אף אחד לא יהיה מאושר ממה שיש לו
    ובתאכלס אצל כולם הצרות זהות

    רציתי לחבק את דנה, לדבר עם מירי, לנער את ליאת ולתת יד לחנה לפסיעותיה הראשונות בעולם.
    לזרוב לא התחברתי הפער שבין מה שהיא לבד עם המצלמה לבין מה שהיא עם בן זוגה גרם לי לתהות על קנקנה.

    אני לא רואה טלויזיה , וקיבלתי המלצה מחברה על הסידרה הזאת

    תודה ליוצרים שלרגע גילו לי שלמעשה, אני לא ממש פסיכית

    ותודה לכל המלעיזים שבזכותכם יש רוב שפוי של בני אדם ותקומה למין האנושי.

  28. היי דבורית,
    קודם כל תודה, הכרתי את התוכנית דרך הפוסט שלך והתמכרתי. באמת תוכנית נדירה.
    אתמול ישבנו כמה חברים ודיברנו על עונה שנייה, אנחנו מקורבים לאחד העורכים, ועל אופציות של אנשים כמו צופית גרנט או אופציות גברים (סייד קשוע, אבנר ברנהיימר?)
    אבל רציתי לשאול האם הציעו לך? והאם יש מצב?

    תודה
    ס

    • הלו
      לא, לא הציעו וגם לא יציעו
      אני בנאדם מופנם ומסוגר לתלפיות ולא הייתי מסוגלת לצלם אף לא דקה מכל מה שצילמו המשתתפות.
      זה לא נראה כך מהבלוגים שלי (ואולי כן), אבל החשיפה שאני מסוגלת אליה פה, היא המקסימום. אין שום מצב שאני עושה את זה עם מצלמה, 24/7

      • באמת שאלתי עצמי לא פעם, איך אדם כל כך אוהב פרטיות כמוך ולכאורה מופנם מעז לכתוב בלוג, בין הנקראים ביותר בארץ (ואם לא- ראוי שיהיה)? הרי מדובר בחשיפה מטורפת! החרדות, הקשיים, האכזבות- חלקת איתנו די הרבה יחסית. וברצון.
        אז איך?

        • כי יש לי כמה צדדים, ויש לי גבולות ברורים למה כן ומה לא. לא בגלל שזה "הנכון", אלא בגלל שאלו הדברים שאני מסוגלת ורוצה לחשוף, להבדיל מדברים רבים אחרים, שאין מצב, גם אם חיי יהיו תלויים בדבר.
          אני מאוד אוהבת לכתוב, ומאוד אוהבת לשתף ולחלוק, ובגלל מבנה אישיות כזה ואחר, הפורמט הזה הוא מאוד נוח עלי וטוב לי ומספק המון צרכים שלי.

  29. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » מחוברות כפיפ שואו‏

  30. הי דבורית,

    חנה נגעה בליבי מהרגע הראשון שצפיתי בה. מזדהה איתה מאד. הייתי מאד רוצה ליצור איתה קשר. יש לך מושג

    איך אני משיגה את כתובת המייל שלה?

  31. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » מחוברים, חמש דקות לפני‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s