הקולנוע שלנו – 1

amuta2

אחרי ההכרזה הדרמטית על הקמת אתר הקולנוע האולטימטיבי שלנו, שלוותה בהתקף חרדה קשה מאוד (שלי, יאיר היה רגוע לגמרי) – שהרי היא באה בעיצומה של פרשת המדבקה, וחששתי שידבק בנו משהו ממנה או מהסקפטיסיזם שעוררה, הגיע הזמן להתחיל לעבוד.

רגע, לא "להתחיל", זה די מגוחך להגיד את זה אחר תקופת הזמן העצומה שאנחנו דוגרים על הפרויקט. תקופה שלוותה בהרבה אכזבות מצד כל מיני מבטיחנים מקצועיים יותר ומקצועיים פחות.

בשלב הראשון הכנו מסמך הקורא לאנשי קולנוע להצטרף לעמותה. ואז התחלנו לשלוח אותו. עדיין לא הסתיים המשלוח – יש כתובות מיל שחסרות לנו, ולא מעט אנשים שאולי נשכחו מאיתנו בדרך, וניזכר בהם תוך כדי תוך שאנחנו אומרים, איך לא חשבנו על.

בינתיים התחלנו לקבל תשובות מהאנשים ששלחנו אליהם את המסמך, וכן מהמון אנשים שקראו את הפוסטים אצלי ואצל יאיר ורוצים להיות חלק מהמיזם. זה משמח באופן שאין לתאר. באמת. כל כך הרבה רצון טוב, כל כך הרבה אנשים שהקולנוע הישראלי מעניין אותם. תענוג.

ועכשיו צריך היה להקים את העמותה שלנו. כלומר להירשם כעמותה אצל רשם העמותות, ולהיות אחת מ-1,500 העמותות שנרשמות בשנה. משומה הסקתי שאי אפשר לעשות את זה באמצעות האינטרנט. זאת אומרת לא משומה, כתוב היה באחד הטפסים שמצאתי ברשת שיש להגיע פיזית למקום.

וכך מצאתי את עצמי נוסעת לירושלים בשש וחצי בבוקר (גם ביום שישי הייתי שם, בכנס במסגרת פסטיבל ירושלים), מנסה לעקוף את הפקקים של ראשון בבוקר, ואת החום הגדול, לפני שיתנפל גם על בתי האבן של העיר הקרירה.

די הצלחתי, וכבר הייתי ממש מרוצה מעצמי, אבל כשהגעתי לשכונה החרדית גבעת שאול שנמצאת בכלל לפני הכניסה לעיר, מימין, וטיפסתי עד הקומה הרביעית של משרד המשפטים, אמרה לי הפקידה שיכולה הייתי לעשות את הכל באינטרנט. איזו השפלה.

נתתי לה את הטפסים, שילמתי את האגרה, 849 ש' – אפשר היה גם חצי מחיר, אם הכנסות העמות בשנה הן פחות מ-300 אלף ש', אבל תקוות גדולות יש לי – ושמעתי מהפקידה שהשם שלנו, "הקולנוע", עלול להיות כללי מדי. אוקיי, יש גם אופציה שנייה, "הקולנוע שלנו".

בדרך למטה, בקומת המסד של משרד המשפטים צילמתי את עצמי מול המראה הגדולה המשתרעת לאורך קיר המבואה (למטה) – כי מה רע בקולנוע רפלקסיבי – וגם את המסדרון הנאה באותו מקום בדיוק (למעלה). זהו, תחנה ראשונה עברה. עכשיו אני מחכה לשמוע מהרשם אם הפכנו לעמותה. זה יקרה במהלך החודש הקרוב.

amuta

6 מחשבות על “הקולנוע שלנו – 1

  1. צילום מעניין מאוד. נראה כאילו מעלייך מתפתל נחש אנקונדה, או מפלצת ימית.
    שיהיה בהצלחה. אמנם יכולת לעשות זאת באינטרנט אבל אין כמו חוויית נסיעה לירושלים. עדיף ארבע שעות בדרכים מאשר לבזבז אותן סתם בבית. שמח שלא עשית את הדרך בווספה (היא היתה קורסת בסיבוב מוצא).

  2. אם זה פרויקט משותף שלך ושל רוה,למה רק את צריכה להתרוצץ ולטפל בכל העניינים הבירוקרטיים?שהוא גם יעשה משהו.

  3. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » הקולנוע שלנו 3 – יש שם! ‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s