ממתקים

למה לא לגמור את השנה הזו באווירה חיובית, לשם שינוי?
אז הנה כמה דברים ששימחו אותי בשבוע האחרון:

1. החדש של וודי אלן, מה שעובד, שם לא משהו, תרגום מילולי ל-Whatever Works, עם לארי דייוויד, אותו אני שוקלת כמחליף של ד"ר האוס. כלומר אם כבר מיזנטרופ וקרצייה, אז למה לא ללכת עד הסוף, ולסבול עד מוות מהחיים המשותפים איתו? צפיתי בסרט היום בהקרנה מוקדמת, ונהניתי מחלקים גדולים ממנו. כעיקרון, אני לא אוהבת סרטים עם סופים טובים, ו/או דאוס אקס מכינאיים, כי מה, הרי אני חיה כבר כמה שנים ויודעת שזה לא קורה בחיים, לפחות לא בחיים שלי, כך שהסופים הנוראים האלו, בהם הכל מסתדר פיקס, זוגות זוגות בתיבת וודי, לא נראים לי. ובכל זאת, הלארי דיוויד הזה, בן דמותו של אלן עצמו, מרשים מאוד. ויש גם את הילדה הזו, נו, ההיא מלהתחיל מחדש, אוון רייצ'ל ווד. למעשה סיפור פיגמליון וגאלתיאה המתרחש בניו יורק, אגדה אורבנית שכזו, אבל מרירה ומודעת לעצמה, וכרגיל, עם אלמנטים מחייו האישיים ומתיקו הרפואי של אלן. אה, ועם פטרישה קלרקסון בה התאהבתי באנשי התחנה.
ארחיב במועד. יש הרבה עניינים איתו.
מתי עולה? ב-8 באוקטובר.

whateverworks
זה כנראה צילום מהלוקיישן. שימו לב לשפת הגוף של הנערה

2. מחר עולה עג'מי, אחד הסרטים הישראליים המדוברים של השנה, ללא ספק הסרט שאראה בקולנוע בראה"ש, אם לא מחר.

3. הגרסה חדשה למסנג'ר יפהפייה, לא (אוקיי, מי משתמש במסנג'ר, מי? אני)?

mesnew

4. גמרתי לקנות מתנות, מילאתי דלק וניפחתי אוויר בגלגלי הזבוב. אני מוכנה לצליחת הפקקים.

5. כמו בכל פעם שיש רמז לרוח סתיו אני נזכרת בשיר porque te vas ובסצינה מקריאת העורב.
זה הזמן לצפות בסרט שוב.