ממתקים

למה לא לגמור את השנה הזו באווירה חיובית, לשם שינוי?
אז הנה כמה דברים ששימחו אותי בשבוע האחרון:

1. החדש של וודי אלן, מה שעובד, שם לא משהו, תרגום מילולי ל-Whatever Works, עם לארי דייוויד, אותו אני שוקלת כמחליף של ד"ר האוס. כלומר אם כבר מיזנטרופ וקרצייה, אז למה לא ללכת עד הסוף, ולסבול עד מוות מהחיים המשותפים איתו? צפיתי בסרט היום בהקרנה מוקדמת, ונהניתי מחלקים גדולים ממנו. כעיקרון, אני לא אוהבת סרטים עם סופים טובים, ו/או דאוס אקס מכינאיים, כי מה, הרי אני חיה כבר כמה שנים ויודעת שזה לא קורה בחיים, לפחות לא בחיים שלי, כך שהסופים הנוראים האלו, בהם הכל מסתדר פיקס, זוגות זוגות בתיבת וודי, לא נראים לי. ובכל זאת, הלארי דיוויד הזה, בן דמותו של אלן עצמו, מרשים מאוד. ויש גם את הילדה הזו, נו, ההיא מלהתחיל מחדש, אוון רייצ'ל ווד. למעשה סיפור פיגמליון וגאלתיאה המתרחש בניו יורק, אגדה אורבנית שכזו, אבל מרירה ומודעת לעצמה, וכרגיל, עם אלמנטים מחייו האישיים ומתיקו הרפואי של אלן. אה, ועם פטרישה קלרקסון בה התאהבתי באנשי התחנה.
ארחיב במועד. יש הרבה עניינים איתו.
מתי עולה? ב-8 באוקטובר.

whateverworks
זה כנראה צילום מהלוקיישן. שימו לב לשפת הגוף של הנערה

2. מחר עולה עג'מי, אחד הסרטים הישראליים המדוברים של השנה, ללא ספק הסרט שאראה בקולנוע בראה"ש, אם לא מחר.

3. הגרסה חדשה למסנג'ר יפהפייה, לא (אוקיי, מי משתמש במסנג'ר, מי? אני)?

mesnew

4. גמרתי לקנות מתנות, מילאתי דלק וניפחתי אוויר בגלגלי הזבוב. אני מוכנה לצליחת הפקקים.

5. כמו בכל פעם שיש רמז לרוח סתיו אני נזכרת בשיר porque te vas ובסצינה מקריאת העורב.
זה הזמן לצפות בסרט שוב.

17 מחשבות על “ממתקים

  1. תודה דבורית
    עשית לי את היום (הלילה?) עם קריאת העורב שראיתי לפני כמה עשורים,
    ואיכשהו זה גם מתיישב לי בול עם "חיבוקים שבורים" שראיתי אתמול ואהבתי מאוד…

  2. אה! הביצוע הקלאסי של השיר (בביצוע ג'נט) ש-רשת גימל אהבה כל כך להשמיע.
    כמיטב המסורת, בשנים האחרונות צצו לשיר הזה כל מיני ביצועי יורוטראש מזעזעים ודוחים.

  3. 1. אני לא מבין יפנית.
    2. אני שמח שמישהו אוהב את וודי אלן החדש. כי מה שאני קראתי מחו"ל, אפעס, לא משהו. מצד שני, זה וודי אלן. בטח שאני אלך לראות.
    3. "עג'מי" אכן סרט משובח. מאוד כדאי לראות.
    4. המלצה לחג: תלכי לאוזן, ותשכרי סרט שנקרא "Tesis" (תזה). הבמאי הוא אלחנדרו אמנבר ("הים שבפנים", "האחרים"). זהו סרט מתח משובח, בכיכובה של אחת, אנה טורנט, שחקנית נהדרת. בסרט הזה, מאמצע שנות ה-90, תוכלי לראות כיצד הילדה המדהימה עם הסוודר האדום מ"קריאת העורב" גדלה והפכה לאישה מרשימה, ושחקנית טובה. וזו גם תחילת דרכו של במאי שאני מאוד אוהב (החדש שלו, "אגורא", בקרוב בארץ).

    שנה טובה !

  4. איתן – תודה. אני כבר אחרי עג'מי. אכן סרט ראוי. אני רק לא יודעת אם יש לי מה לכתוב עליו, או, למשל, אם אני רוצה.
    לא צריך להבין יפנית, אלא דווקא ספרדית.
    האמת היא שחיפשתי תרגום לאנגלית בכל רחבי הרשת ולא מצאתי, כלומר יש חלקי, כי יש את הסצינה והשיר במין קליפ כזה, עם תרגום לאנגלית בטיובית, אבל זה היה מעצבם מדי.
    שונצינו – תודה על הסרטון
    פיני – תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s