ביקרתי את הברווז

barvazmasarik

הברווז של דודו גבע הוצב כבר לפני שבוע כמעט בכיכר מסריק בתל אביב. עברתי שם בעת ההשקה, אבל היו בכיכרונת שלושה מיליון איש (בלינק אפשר לראות את ההתגודדות), אז ויתרתי.

תחילה זה נראה לי מיקום מוזר, ובכלל, חשבתי שהוא יהיה גדול יותר, אבל כשהתקרבתי היום, ראיתי שהוא כמעט אנושי, ונראה שהתאקלם יפה בכיכר עם הספסלים, הצמחייה, המזרקה וגן השעשועים.
ילדים אוהבים אותו מאוד ורצים לחבק את צהבהבותו, הייתי צריכה למצוא שנייה שהוא לבד. גם אני רציתי לחבק אותו או לפחות לגעת בו, אבל התביישתי. נו, כמה מוזרה אני יכולה כבר להיראות.

אז לפחות צילמתי אותו, כולל את הכיתוב שעל הכן. השמש בדיוק התכווננה עליו ועלי, כך שלא הייתה לי סבלנות להשקיע בעוד כמה פריימים, אבל מה בוער, הוא לא הולך לשומקום. וגם אני לא, כנראה.

מי יצר אותו?
"ילדיו של גבע, אהרון ותמי, האמנים זאב אנגלמאייר ותמיר שפר וכן הפסלים שוקי כפרי ובנו אור", סיפרה עופרה רודנר, מנהלת הפרויקט מטעם קבוצת הברווז להארץ.

"יחד עם ילדיו של גבע, אהרון ותמי, האמנים זאב אנגלמאייר ותמיר שפר וכן הפסלים שוקי כפרי ובנו אור עבדנו על הפיכת הדמות המאוירת לפסל", הוסיפה רודנר."ילדיו של גבע, אהרון ותמי, האמנים זאב אנגלמאייר ותמיר שפר וכן הפסלים שוקי כפרי ובנו אור" סיפרה עופרה רודנר, מנהלת הפרויקט מטעם קבוצת הברווז להארץ.

4 מחשבות על “ביקרתי את הברווז

  1. על-פי התמונה בלינק זה באמת נראה כאילו שלוש מליון נפשות פקדו את הכיכר באותו יום, בפועל (גם אני הייתי בהשקה) זה היה אירוע לא גדול במיוחד.
    לא גדול וגם די מגוחך, כי האימוץ והחיבוק הזה של ה"ממסד" יכול היה להתקיים רק אחרי שהדמות המיזנתרופית מתה, או במצב שבו היא כבר לא יכולה להביע את מחאתה על החיבוק הזה.
    במובן הזה טוב שדגלי ישראל התנוססו ליד הפסל באותו המעמד, ובכך סימלו את היצירה הצהובה כמצבה, סמל נצחון לסדר החברתי הממוסד שהוא כל-כך טוב, מיטיב ואדיב עד שהוא יכול לחבק אפילו אויבים מרים (ובתנאי כמובן שהם לא בחיים).

    • נראה לי שלא הבנת את יצירתו של דודו גבע. מיזנטרופ? לא יכול להיות דבר יותר הפוך מזה לגבי האיש ובעיקר לגבי יצירתו.
      כמו כן, דודו גבע עבד פעמים רבות לאורך השנים עם "המנסד" – אותו, אגב, הוא לא שנא. שלא נדבר על זה שדודו חובק על ידי הממסד פעמים רבות במהלך חייו. אין סתירה בכך ליצירתו ולאישיותו. אולי רק בעיניים של אנשים שלא מבינים את תפקידה של האמנות.

  2. אני דווקא ליטפתי אותו. הוא נחמד אם כי אני חושב שבתוכו הוא קצת אנטיפאט ואגואיסט בדיוק כמו יוסף אחיו. אבל מה נחמד. רק הרשע בתוכי חשב כמה בזול ראש עירנו ירום הודו קונה אותנו. אם כי באמת מגיע לו שאפו על ההבנה הנהדרת לחשיבות הברווז לחיי העיר (אני הייתי שם שמה גם אנדרטה פיצפונת לעיתון העיר שמאז שדודו גבע ועלי מוהר יצאו לפנסיה אין שום סיבה לפתוח אותו ). לטעמי צריך להפוך לסמלה הרשמי של העיר….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s