קללת הכלות

calatalef

לכבוד החג, נניח, או בכלל, מומלץ טיול ליפו. בעלייה ימינה מכיכר השעון, לכיוון גן הפסגה/יפו העתיקה, יש בית חרושת לסבון (ברור שלא פעיל), ושם הקים האמן משה עמר את מיצב שמלות הכלה שלו.

calatalef1

מידיעות תל אביב של הסו"ש האחרון עלה שאלמונים פרצו למקום שבוע קודם והרסו מחצית מהבובות. כבר באותו יום הוא שיקם את המיצב, וזה מה שאמר עליו לעיתון:

"כשאתה מסתובב פה אתה כל הזמן רואה חתנים וכלות. דרך הנושא הזה אפשר להתרשם מהאופנה, מהמסורת ומהיופי של המוסד הזה, וכמובן גם מהגיחוך שהוא מעורר".

מה שחסר בפריים הזה אלו קולות העטלפים הממלאים את החלל ביום יום. הם לא הלכו לשומקום, אלא נשארו שם, מכנפפים ומצייצים בינות לשמלות הכלה המתנפנפות בלילה.
גם אני לא נותרתי אדישה ליצירה הזו, אף ששמלות כלה לעד יהיו בעיני מפגן של טעם רע, יומרנות ותיאטרליות: עמדתי, התבוננתי, צילמתי ואפילו נבהלתי. הרי הכלות התלויות ונטולות הראש האלו, בחלל החשוף והמאיים, מעבירות את החששות הכי גדולים שלי מהתופעה (חתונה, כלה, שמלת כלה וגו').