איך "יהודי טוב"? רוצו

הגיבור, לארי גופניק (מייקל סטולברג) על גג העולם. כלומר הבית שלו. זה לא נגמר טוב

לארי גופניק (מייקל סטולברג) על גג העולם. כלומר הבית שלו

אין לי מושג למה שם הסרט, A Serious Man תורגם ליהודי טוב. זה מקומם אותי, כי הגיבור הוא אדם טוב, בלי שום קשר להיותו יהודי.
ההפתעה הגדולה הייתה בפתיחה – מעשייה מהעיירה, דוברת יידיש.  צריך אומץ לעשות את זה בסרט אמריקאי ב-2009, אבל זה השתלב נפלא עם שני הסרטים האחרונים שראיתי, עג'מי וממזרים חסרי כבוד, שגם הם אתגרו את דוברי שפת האם המיידיים שלהם וחשפו אותם לשפה/ות של השכנים הקרובים והרחוקים.

יש לי רגשות מעורבים ליידיש. מצד אחד אני מבינה הרבה מילים בסיסיות, והצליל שלה לא זר לי. בעיקר כשאני קוראת תרגום תוך שאני מקשיבה, הכל נעשה ברור פתאום. מצד שני, ריח העיירה ומאפייניה מדכדכים אותי (אף שאני מגדולי המעריצים של מוטל בן פייסי החזן, ועוד). ועדיין, לשבת בלב דיזנגוף בצהרי יום ולשמוע יידיש במשך כמה דקות ברצף? טלטלה תרבותית ורגשית.

אין כמעט שחקנים מוכרים פה (אני מיודדת רק עם ריצ'רד קינד ואדם ארקין), אבל לפי השמות שרצים ברולר נראה לי שליהודים מקרב גלדת השחקנים ההוליוודית היה פור על השאר. אפילו פרנסס מקדורמנד, אשת ג'ואל איננה (מה לעשות, נראית שיקסע), אבל זה לא מפריע, אולי אפילו להפך.

השאלה העיקרית של יהודי טוב היא מה נכון לעשות. מה האמת. מי חי ומי מת. ואיך לבחור. הגיבור (למעלה, בתמונה) הוא פיזיקאי יהודי, השנה 1967 (שנה טעונה גם לנו), וכל העולם שלו מתפרק: אף אחד בסביבתו לא מתפקד כמו שצריך היה. הוא כשלעצמו בקושי מבחין בכך. אומנם יש לו משפחה, אבל הוא לא ממש יודע מה קורה בה. יש לו שני ילדים, אבל הם מתייחסים אליו כאל שיפוצניק וארנק אנושי. יש לו אישה, אבל. יש לו משרה באוניברסיטה, אבל. הוא מניח הנחות, לאו דווקא נכונות. הכל בעיניו (ובעינינו) בלבד. אחד הסטודנטים שלו, מדרום קוריאה, דובר אנגלית, אבל לא ממש, זה לפחות מה שהוא חושב. השכן שלו, ממש לא יהודי, אפילו רד נק, אנטישמי? הוא שונא אותו? אולי להפך? הכל מתהפך, ושום דבר הוא לא כמו שנדמה בהתחלה. המתים חיים, הבריאים חולים, הכאוס הוא סדר.

כדי להסביר את העולם ההפוך הזה האחים משתמשים בחתול של שרדינגר, שבא לתאר את המוזרות שבמכניקת הקוונטים.

מניחים חתול בתיבה אטומה; בתוך התיבה נמצא מתקן ובו אטום בודד של חומר רדיואקטיבי, שיש לו הסתברות של 50% בדיוק להתפרק במהלך הניסוי. אם יתפרק החומר, ירגיש בכך חיישן המצוי במתקן שבתיבה ויגרום לפליטת רעל שימית את החתול; אם לא יתפרק החומר, יישאר החתול בחיים. בתום הזמן הקצוב לניסוי פותחים את התיבה ואז יודעים אם החתול חי או מת, אבל מה מצבו כל עוד התיבה סגורה? התשובה המתבקשת, לשיטתו של בוהר, היא: "לא חי ולא מת, אלא חצי מזה וחצי מזה" (מתוך ויקי).

השיר המככב בפסקול. מה כבר אנחנו מבקשים, אם לא מישהו לאהוב

ואם לא ברור עדיין, אהבתי מאוד. ספרתי בחרדה את הדקות, מקווה שלא ייגמר, אבל הוא בכל זאת נגמר מהר מדי. כל שנייה, כל סצינה הייתה מרגשת בדיוק כמו לפתוח עוד עטיפה מרשרשת שאת לא יודעת מה תמצאי בתוכה. טעים ומקסים.

שאלות למי שצפו כבר.

– הסיפור על רופא השיניים היהודי שמצא מסר נסתר באחורי השיניים של אחד ממטופליו, גוי גמור. מצד אחד, סוריאליסטי כזה, פנטסטי, מיסטי, עם רעיון הומאני חשוב מאחור, מצד שני, מה בדיוק רציתם להגיד? מה המשמעות של שיניים ביהדות, בקבלה?
ככל שאני יודעת מהשכלתי הפסיכולוגיסטית אובדן שיניים הוא חשש מאובדן הנשיות (בחלומות).

– מה בדיוק הסיפור של הדוד ארתור?

– למה הילדה חופפת את הראש בלי הפסקה?

– מה יעולל הטורנדו?

– ולאן יוליך הגביע הקדוש את דני?

– שלחתי את החבר-הפיזיקאי שלי לסרט. נראה אם יחזור עם תובנות.