איך "יהודי טוב"? רוצו

הגיבור, לארי גופניק (מייקל סטולברג) על גג העולם. כלומר הבית שלו. זה לא נגמר טוב

לארי גופניק (מייקל סטולברג) על גג העולם. כלומר הבית שלו

אין לי מושג למה שם הסרט, A Serious Man תורגם ליהודי טוב. זה מקומם אותי, כי הגיבור הוא אדם טוב, בלי שום קשר להיותו יהודי.
ההפתעה הגדולה הייתה בפתיחה – מעשייה מהעיירה, דוברת יידיש.  צריך אומץ לעשות את זה בסרט אמריקאי ב-2009, אבל זה השתלב נפלא עם שני הסרטים האחרונים שראיתי, עג'מי וממזרים חסרי כבוד, שגם הם אתגרו את דוברי שפת האם המיידיים שלהם וחשפו אותם לשפה/ות של השכנים הקרובים והרחוקים.

יש לי רגשות מעורבים ליידיש. מצד אחד אני מבינה הרבה מילים בסיסיות, והצליל שלה לא זר לי. בעיקר כשאני קוראת תרגום תוך שאני מקשיבה, הכל נעשה ברור פתאום. מצד שני, ריח העיירה ומאפייניה מדכדכים אותי (אף שאני מגדולי המעריצים של מוטל בן פייסי החזן, ועוד). ועדיין, לשבת בלב דיזנגוף בצהרי יום ולשמוע יידיש במשך כמה דקות ברצף? טלטלה תרבותית ורגשית.

אין כמעט שחקנים מוכרים פה (אני מיודדת רק עם ריצ'רד קינד ואדם ארקין), אבל לפי השמות שרצים ברולר נראה לי שליהודים מקרב גלדת השחקנים ההוליוודית היה פור על השאר. אפילו פרנסס מקדורמנד, אשת ג'ואל איננה (מה לעשות, נראית שיקסע), אבל זה לא מפריע, אולי אפילו להפך.

השאלה העיקרית של יהודי טוב היא מה נכון לעשות. מה האמת. מי חי ומי מת. ואיך לבחור. הגיבור (למעלה, בתמונה) הוא פיזיקאי יהודי, השנה 1967 (שנה טעונה גם לנו), וכל העולם שלו מתפרק: אף אחד בסביבתו לא מתפקד כמו שצריך היה. הוא כשלעצמו בקושי מבחין בכך. אומנם יש לו משפחה, אבל הוא לא ממש יודע מה קורה בה. יש לו שני ילדים, אבל הם מתייחסים אליו כאל שיפוצניק וארנק אנושי. יש לו אישה, אבל. יש לו משרה באוניברסיטה, אבל. הוא מניח הנחות, לאו דווקא נכונות. הכל בעיניו (ובעינינו) בלבד. אחד הסטודנטים שלו, מדרום קוריאה, דובר אנגלית, אבל לא ממש, זה לפחות מה שהוא חושב. השכן שלו, ממש לא יהודי, אפילו רד נק, אנטישמי? הוא שונא אותו? אולי להפך? הכל מתהפך, ושום דבר הוא לא כמו שנדמה בהתחלה. המתים חיים, הבריאים חולים, הכאוס הוא סדר.

כדי להסביר את העולם ההפוך הזה האחים משתמשים בחתול של שרדינגר, שבא לתאר את המוזרות שבמכניקת הקוונטים.

מניחים חתול בתיבה אטומה; בתוך התיבה נמצא מתקן ובו אטום בודד של חומר רדיואקטיבי, שיש לו הסתברות של 50% בדיוק להתפרק במהלך הניסוי. אם יתפרק החומר, ירגיש בכך חיישן המצוי במתקן שבתיבה ויגרום לפליטת רעל שימית את החתול; אם לא יתפרק החומר, יישאר החתול בחיים. בתום הזמן הקצוב לניסוי פותחים את התיבה ואז יודעים אם החתול חי או מת, אבל מה מצבו כל עוד התיבה סגורה? התשובה המתבקשת, לשיטתו של בוהר, היא: "לא חי ולא מת, אלא חצי מזה וחצי מזה" (מתוך ויקי).

השיר המככב בפסקול. מה כבר אנחנו מבקשים, אם לא מישהו לאהוב

ואם לא ברור עדיין, אהבתי מאוד. ספרתי בחרדה את הדקות, מקווה שלא ייגמר, אבל הוא בכל זאת נגמר מהר מדי. כל שנייה, כל סצינה הייתה מרגשת בדיוק כמו לפתוח עוד עטיפה מרשרשת שאת לא יודעת מה תמצאי בתוכה. טעים ומקסים.

שאלות למי שצפו כבר.

– הסיפור על רופא השיניים היהודי שמצא מסר נסתר באחורי השיניים של אחד ממטופליו, גוי גמור. מצד אחד, סוריאליסטי כזה, פנטסטי, מיסטי, עם רעיון הומאני חשוב מאחור, מצד שני, מה בדיוק רציתם להגיד? מה המשמעות של שיניים ביהדות, בקבלה?
ככל שאני יודעת מהשכלתי הפסיכולוגיסטית אובדן שיניים הוא חשש מאובדן הנשיות (בחלומות).

– מה בדיוק הסיפור של הדוד ארתור?

– למה הילדה חופפת את הראש בלי הפסקה?

– מה יעולל הטורנדו?

– ולאן יוליך הגביע הקדוש את דני?

– שלחתי את החבר-הפיזיקאי שלי לסרט. נראה אם יחזור עם תובנות.

21 מחשבות על “איך "יהודי טוב"? רוצו

  1. גירסה ששמעתי גבי הטורנדו: הטורנדו הוא הומאז' לקוסם מארך עוץ, אלא שבקוסם הכל מתחיל בטורנדוהסוחף את גיבורת הסרט להרפתקה, ואילו ביהודי טוב הטורנדו סוגר את הסרט, מותיר את הגיבורים תקועים ללא מוצא.

    • טוב, זה די ברור. רופא מתקשר אליך, אומר לך בוא עכשיו, פיניתי לנו זמן, לא, אני לא רוצה לדבר על זה בטלפון.
      אני לא חושבת שהוא רוצה לומר לו שהוא האדם שנושא את הגן לחיי נצח.

  2. מתנצל. ארוך.
    תובנה.
    אידיש, תורכית, או סינית, תחילת הסרט במעשיה המתרחשת בעולם עבר שבו דיבוק (מת חי) הוא ממש במציאות, שטות מוחלטת על-פי תפיסה מודרנית.
    מהעולם ה"שטותי" הזה עושה הסרט קפיצת זמן לעולם הווה. עולם "רציני" שפועל על-פי כללים מדעיים מוחלטים שמספקים כלים "אובייקטיביים" לאבחן בין מת לחי, בין מציאות להזיה, בין אמת לשקר, בין סדר לכאוס..
    במרכז הסרט אדם רציני (רציני במובן שהוא לא מאמין בשטויות הזויות על דיבוקים למיניהם), פיסיקאי שעוסק בתחום הכי מתקדם של הפיסיקה, תורת הקוונטים. גיבור שבאמצעותו אפשר ל"הוכיח" שהעולם אכן התקדם, הפך להיות עולם יותר רציונלי. אבל. הופס. דווקא בחינה "הגיונית" (הניסוי המחשבתי בחתול) של שיא הקדמה הזו (תורת הקוונטים) מביאה לתוצאה משונה שמצביעה על לכאורה פרדוקס שלפיו החי או המת הם בו זמנית גם חי וגם מת שזה אומר.. דיבוק. מסקנה הכרחית. למרות חלוף הזמנים, אין חדש תחת השמש ולמרות הקדמה הדיבוק (חי מת) היה ונותר חלק ממשי מהמציאות.
    כדי להבין את המשתמע יותר לעומק, כדאי לשים לב שהן בניסויי החתול והן במעשיית הדיבוק (שני מקבילים משליים זהים), בבסיס שלהם נעשה שימוש בנתון שקובע מוות וזאת למרות שבשניהם אפשר היה לקבוע נתון מבדיל אחר שהוא פחות דרמטי כמו מום כשלהו. אבל ובכל זאת בשניהם נבחר המוות לשמש כנתון בסיס וזה לא מקרה. בניגוד למום, או כל סימן מבדל אחר שמבטא רק את עצמו, מוות מבטא בו זמנית גם מצב נתון וגם מציאות. יש עולם חיים ויש עולם מתים וההבדל ביניהם, במובן פילוסופי, הוא אבחנה בין מצב פיזי ובין מצב תיאורטי שמציב חיץ בין מציאויות שונות, בין מציאות להזיה, בין חי למת, בין סדר לכאוס וזה הנושא שהסרט מניח לפתח הצופה להרהר בו. מהי מציאות ומהו דמיון ומה האבחנה שבין העולמות האלה ואם קיים, האם זה חיץ אמיתי/ממשי/מציאותי ואם כן האם יש לנו, או שבכלל יכולים להיות קיימים לנו, כלים שבעזרתם נוכל לקבוע היכן מצוי החיץ הזה, או שמא כל השאלות מתייתרות לנוכח הנתון שלפיו כל העולמות מתקיימים להם בו זמנית, מתערבבים זה בזה באופן שלא מאפשר בכלל להפריד ביניהם.חיזוק למסקנה אפשר למצוא בעובדה שהסרט עוסק בשני מצבי עבר – עיסוק היום בשנת 1967 גם הוא עיסוק בעבר שמעלה את אותה השאלה. האם קיים עבר ממשי/אמיתי או שמא העבר הוא הזיה והאם קיימים כלים נייטרליים שיכולים להפריד בוודאות בין שארע ובין מה שאנחנו מדמיינים שארע. מסקנת היוצרים היא שאין מציאות אובייקטיבית ומכאן השאלה שהם מעלים לדיון. מהי מציאות, מהו דמיון ומה היכולת האובייקטיבית שלנו להבחין ביניהם ואתם מוזמנים לחשוב. בלחש. ובסוד. התשובה לדילמה לא ממש חשובה כי אותנו כצופים לא ממש מעניין להבין תשובה כאילו "חשובה" כשכל מה שמעניין לנו לדעת נמצא בתחום ההנאה

    • אין לי שום בעיה עם תגובות ארוכות, להפך, ותדה רבה על התוספות.
      בעניין המת החי: זו ממש לא שטות מוחלטת, אלא נושא שנידון רבות בכל מיני תרבויות.
      וזה לא רק עיסוק תרבותי אלא גם ערכי ואף רפואי: אריק שרון, הוא מת או חי?
      רבים מהאנשים החיים שסביבנו (אולי גם אני, אולי חלקנו) נחשבים חיים, אבל למעשה מתנהלים בסוג של מוות, רגשי או אחר.
      כן, אני מסכימה איתך שהחתול והדיבוק מדברים על אותו דבר.
      בעניין השפה, חבל שאתה מבטל את המשמעות שלה: זה לא עניין של מה בכך.

  3. יש לך אולי גם קישור לשיר השני שמופיע בסרט כל הזמן, השיר החסידי באיידיש שהגיבור מאזין לו בתקליט? מאוד אשמח לשמוע את זה.
    יפה ש-לב- היו לפחות עקביים מבחינת שינוי השם וגם בגוף התרגום, כשלארי אומר לרב שהוא רוצה להיות SERIOUS MAN, התרגום לעברית הוא שהוא רוצה להיות "יהודי טוב"
    אם חוזרים לשם המקורי, זה עוזר אולי להסביר חלק מהשאלות, למשל שלארי מנסה להיות אדם רציני שעוסק בדברים המשמעותיים והעמוקים של החיים – לכן רוב הסרט הוא עסוק ברדיפה אחרי הרבנים שיעזרו לו בפענוח משמעויות, בעוד הוא מוקף באנשים שטחיים שעסוקים ביופי (זה מסביר את האובססיה של הבת שלו עם החפיפיה והדיבור על ניתוח אף שהוא מתנגד לו), במשחקים ותקליטים כמו הבן שלו, בסקס והימורים של אחיו ארתור.

    • זה הפסקול, שמית. לא יודעת למה אתה מתכוון.


      עיסוק ביופי הוא לאו דווקא שטחי.
      כמו גם העיסוקים של דני, הבן, ושל ארתור.
      דני מנסה לשנות את מצב התודעה שלו. אולי להבין יותר בעזרת הגראס.
      ארתור מהמר, אבל האם לא כולנו מהמרים? מקבלים החלטות כאלו ואחרות לאו דווקא אחרי מחשבה מרובה, יותר בעקבות הימור.
      כמו כולם, גם ארתור מנסה לעשות סדר בכאוס, לפתור את חידת ההימורים בעזרת משוואה. בדיוק כמו אחיו.

  4. כתבתי נתפס כשטות ואח"כ "שטותי", לא דעה ולא שיפוט.
    ליידיש אין משמעות זה אמצעי להעביר משמעות ואך טבעי ליוצר שיעשה שימוש בכלים ששואבים מעולמו הפנימי, מתרבותו, מהיסטוריה שלו ומהחברה שאליה הוא שייך.
    כמו שכתבת, המת החי מתקיים בכל התרבויות כך שגם לך ברור שלא השפה היא בעלת משמעות כאן.

    • אריק, לכל דבר יש משמעות, הבחירה ביידיש היא מכוונת מאוד, ואמיצה.
      הרי הם יכלו לספר את הסיפור באנגלית. זה היה הרבה יותר מתבקש לכאורה, ולא.

  5. החתול אינו חצי מזה וחצי מזה אלא גם מת וגם חי באותו הזמן והמועד. בעצם הדרך הכי טובה להבהיר את זה זה להניח שיש שני עולמות מקבילים שאחד מהם החתול חי ובעולם השני החתול מת ושני היקומים הללו מתקימים כל אחד ביקומו הוא. אני לא בטוח שהמאטפורה טובה כאן. כי בתאוריה הקוונטית ברגע שפותחים את הקופסא אזי אחד היקומים הלו מתפוגג ונעלם. ובלי לראות את הסרט אני מניח שהדואליות שלו לא תפוגג כאן.
    בכלל לא מזמן ראיתי עוד פעם סרט של ברגמן (שדות תות לנצח) ואני נזכר כמה זמן הקדשנו בצעירותנו לפענוח כל הדימויים שלו וכמה זה לא רלוונטי היום שאני לא בטוח באמת מה באמת התכוון המשורר בשירו

  6. נדמה לי (לא בטוחה) ששיניים בחלומות מסמלות ביטחון כלכלי.
    נפילתן- כישלון.
    חריטה? המממ.. משהו שם את היד על האשראי?

    קטונתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s