מתקזזת עם אלוהים

1. אני מאמינה בשיטת הקיזוזים: אם קרה לי משהו ממש טוב, אני יודעת שבעקבותיו יבוא משהו רע. לא תמיד רע במובן נורא, אולי יותר מבאס או מטריד. זו לא גישה בריאה לחיים, לחשוש תמיד מהדבר הרע הבא, אבל התרגלתי, וזה מוכיח את עצמו. על כל דבר אני משלמת. במשהו, אבל משלמת. חיים המתנהלים על מי מנוחות, דילוג מהצלחה להצלחה, מפיק אחד למשנהו? הו לא. לא אצלי. החבילה לא יכולה לכלול אף פעם גם ממתקים, גם תפוחי פינק ליידי וגם תכשיטי זהב.

2. אני פחדנית. מאוד. אבל פחדנית מזן מיוחד. אני לא מפחדת לרכוב על אופניים או על קטנוע, אני לא מפחדת ללכת לבד בחושך או לנסוע לחו"ל או לכל מקום בעצם all by myself, אבל אני מפחדת מטיסות, מחלות, ומקומות שנדמים לי כמסוכנים. או מאנשים שכאלו. פעם, במלחמת המפרץ 1 פחדתי גם מטילים מעופפים. היום לא, בשום פנים ואופן, על אפו וחמתו של אחמדינג'אד.
דוגמה? אני מהאנשים שמבקשים מזה שיושב לידם במטוס שיכבה כבר את הסלולרי, כי הדיילת אמרה, והמטוס כבר גולש על המסלול. לא כיף לשבת לידי בטיסות. ראו הוזהרתם.

ואז נסעתי לכנס מדע בתקשורת בירושלים. הנסיעה הייתה במונית ספיישל שהזמנתי מהבית. לאורך כל חיי היו לי יחסים מאוד נוקבים עם נהגי מוניות. הם שנאו אותי ואני אותם, וכמעט כל נסיעה הסתיימה בתקרית דמים. אבל מאז שהפכתי לבעלת זבוב אני נפגשת עם מוניות מעט מאוד, והריחוק, מתברר, הועיל ליחסינו.

וכך חלפה לה הנסיעה בבוקר בתענוגות. הנהג היה נעים ביותר ולא פיתח אלי עוינות מהרגע הראשון, התחשב בכל צרכיי ואפילו שאל איזה מוזיקה אני רוצה לשמוע. האוויר בה היה ממוזג, לא חם ולא קר, הוא נהג במהירות קבילה, וגם כמה פקקונים בדרך לא הטרידו את שלוותי המופרת בקלות.

היום חלף בנועם, והגיעה העת לחזור. כאן כבר הזמינו לנו מונית מקודשת מירושלים, ובמקם הנסיעה המלכותית של הבוקר הצטופפתי בה עם עוד שלושה בני משפחה אחת. היה כבר ערב מאוחר, הטמפרטורה צנחה, והמונית הייתה סגורה ואטומה. חיש קל נגמר לי האוויר: שילוב של קלסטרופוביה, הרבה אנשים ומחנק אמיתי.

הסתכלתי החוצה ושמתי לב שאני לא מכירה את הדרך. מה זה, איפה אנחנו? אה, כלום, הנהג החליט לנסוע דרך 443, כדי להימנע מהפקקים של כביש 1. לאט לאט התחילו לצוף בזכרוני כל הדברים שידעתי על הכביש הזה, והפחד עלה וחלחל בכל כולי. התחושות הקשות התעצמו ככל שהנהג הגביר מהירות ועבר לטיסה על הכביש: הנה כל איברי מתקפלים לשניים, מתהפכים ומתכוונים לפרוץ מעורי ולהתפזר בחלל הקטן והדחוס. ואז הגיע הריח החרוך, גומי שרוף באוויר, וויברציות משונות מתחת למושב האחורי, כאילו נתקעו עשרות מקלות בין הגלגלים. תוך כמה דקות של ריח נורא, מהירות מטורפת ורעשים מגונים החליקה המונית לשוליים הצרים ודממה. זהו, הלך מנוע (ברור, נו, עם נהיגה כזו?)

חושך נוראי מסביב, המכוניות חולפות בוויש – סוף סוף פתחנו את החלונות, ומתברר שלא דמיינתי את הריח השרוף. הנהג התחיל לחפש גרר וכן נהג חלופי מהתחנה, שיבוא ויגאל אותנו. באופן מפתיע לא היו נהגים מהתחנה על 443, ואני כבר צפיתי את הסוף. התקשרתי לע', כדי להסביר איפה כדאי יהיה לחפש את גופתי במהלך הלילה, וישבתי רועדת מקור, מפחד ומייאוש במונית (אי אפשר היה לצאת החוצה, השול צר ביותר, ולילה וחושך, וזה). תוך כדי הצקתי לנהג המונית אם הציב את המשולש (הרי אני בוגרת טרייה של האקדמיה לתיאוריה). הנהג טען שאין צורך ושההבהוב שהפעיל מספיק, וגם דיעותיי הנוקבות בעניין לא הזיזו לו. הטרדתי את הנוכחים במונית, אנשים רגועים ושלווים, וחזיתי את הקץ באינספור סצנות ביעותים.

חלפה לה שעה בנעימים, ולא ברור לי איך לא התעלפתי במהלכה. פתאום נראו מאחור אורות מונית שעשתה דרכה לשול. זהו, הגאולה הגיעה, השארנו את הנהג הסורר מאחור, והפלגנו למחסום מודיעין.
הודעתי לע' שאפשר להסיר את הכוננות ושכל היחידות יכולות לשוב לבסיסיהן.


עדכון, 29.12 – פלסטינים יוכלו לנסוע בקטע הכביש האסור לתנועה, וצה"ל יצטרך לגבש פתרונות.

7 מחשבות על “מתקזזת עם אלוהים

  1. איזו טראומה..גם בפעם השניה שאני שומעת את הסיפור אני מזדעזעת..
    ותגידי הקיזוז לא עובד גם הפוך? אחרי משהו כזה נורא לא קורה משהו נחמד..?

  2. אני מאד מזדהה עם דברייך.אצלי,זה עוד יותר קיצוני.אם קורה משהו טוב,זו חריגה שאין לייחס לה חשיבות.אם קורה משהו רע,זו הנורמה וקרוב לוודאי שיהיה יותר גרוע.

  3. אולי לא מספיק רגיש לנואנסים, אבל דומה שהבלוג כאן הפך לך לספת פסיכאטר (פסיכולוג יותר נכון) שבו מישו כאילו אוטורטי אמור להבהיר לך שתקעות קטנה בדרך היא בס"ה תקעות קטנה בדרך ושום דבר גדול/מיסטי/מאיים מעבר לכך. אבל את יודעת תזה לבד, אז למה בעצם כותבת?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s