מוכרת בלבד. לא קונה יותר כלום

מעבר הדירה הזה קשה כשאול. וזה למה? מאחר שאני נוכחת בכל שנייה בכמויות החפצים המיותרים בחיי. המונים. אני חושבת שזרקתי מהבית כבר עשרות קילו זבל ושטויות, ועוד היד נטויה.

קחו למשל את ארון המטבח. נדהמתי למראה הכלים המשונים שהיו בו. אין לי שמץ של מושג למה קניתי אותם, איפה, ומה עשיתי בהם אי מתי. כל כך הרבה פריטים מיותרים קניתי בחיי, שבאמת, אין לתאר. המונים. אני חושבת לעצמי: מה, הייתי תחת השפעת חומרים משני תודעה? מישהו כפה עלי משהו? לא, לא ולא. אני משוכנעת. איזה בזבוז נורא של כסף, ועמידות בתורים וסחיבות. זהו, no more. חי נפשי שלא אקנה מאומה בעשור הקרוב.

סיבוב נוסף בבית החדש עם מטר ביד הביא אותי למסקנה שאני חייבת להיפטר מעוד כמה חפצים:

שולחן שחור וכיסא משרדי
יום יבוא ותוכלו להתגאות כשתראו את היצירות שנכתבו פה על המסך.
80X120
400 ש'
tablechair

מכונת ייבוש 58X45
לא פרגית אבל תותחית.
קריסטל c222
400 ש'

drier

כיריים קטנטנות שתי להבות
26X48
100 ש'

אל תשאלו אילו ארוחות גורמה בושלו עליהן: קישואים וחציל חתוכים. בימי קדם קינואה במים.
בימים מיוחדים מרק ירקות.
טוב, אם להודות על האמת, לקנות כיריים ממני זה כמו מכונית יד ראשונה מרופא. יענו לא נהגתי עליה כמעט: עמדה בשממונה חודשים לא פעם.
ciraiim

ואל תגידו "מסרי".
אני לא נוסעת לשומקום. נכון לעכשיו, אפילו למייבש הכביסה חסה לא הצלחתי למצוא ארון קריר לשכון בו לבטח ליד קרש חיתוך וסיר צ'ולנט.
וכל התיקים עוד עמי. מחר – לפח.
נראה שקוראי הבלוג הזה כולם אנשים מסודרים לגמרי, שדבר לא חסר להם בחיים.

38 מחשבות על “מוכרת בלבד. לא קונה יותר כלום

  1. את לא יכולה מחד גיסא לגרום לנו לחוש קורבנות של תרבות הצריכה שיש להם יותר מדי חפצים מיותרים ואז מאידך גיסא להציע לנו לרכוש עוד כמה, זה כמו להחזיק את המקל בשתי החתונות ולאכול את העוגה!
    כלומר, את יכולה, אבל זה חתרני. נסי אולי לפרסם ביד2 או משהו כזה.

    • לא, הקורבן הוא אני. חוץ מזה, מדובר במוצרים בסיסיים, תודי, לא ברבע מותרות, ומי שאין לו שולחן, צריך אחד, לא?
      או כיריים, הכי פשוטות שיש בעולם, הכי נזיריות. לא טוב?
      ברור שגם יד 2

  2. כמה שאני מזדהה איתך. עברנו דירה 4 פעמים ב-5 השנים האחרונות. הפעם האחרונה היה לפני חודשיים.
    כל פעם אנחנו מתפטרים מעוד דברים. בפעם הראשונה עברנו מדירה שגרנו בה 22 שנה ובמחסן היו בגדי תינוקות וציוד של הילדים שלי מאז שהיו קטנים. כמובן שגם שמרתי ציורים מהגן ומחברות מבית הספר וגם מחברות של בעלי מהלימודים באוניברסיטה מלפני 30 שנה. אוגר זה כלום לידינו.
    אנחנו תרמנו את מה שלא העברנו, חוץ ממכונת כתיבה IBM חשמלית שלי משנת 1980 שעלתה אז הון תועפות ושמכרתי ב-200 שקל.
    יש לי טראומה מארגזים וקופסאות קרטון ואני ממש מקווה לא לאגור יותר דברים מיותרים.
    אצלי הבעיה יותר חמורה, כי רוב המקום תופסים אצלי ספרים ומאד קשה לבעלי להיפרד מהם.
    בהצלחה במעבר ויישוב טוב בבית החדש.


  3. הנה קיבלנו סוף סוף הוכחה (בתמונה הראשונה) שאת שמאלנית עוכרת ישראל!
    עכבר שמאלי!!

    ואני הזמנתי את התיק עם הריבועים בכחול, לא לזרוק!!!

  4. אז בוא נראה מה יש לנו… לאן דבורית עוברת לגור כאשר תחצה את סלמה רואד.

    היא נפטרת משולחן הכתיבה ומהכיסא, אך לא מהמחשב. ומכאן, שהמקלדת והמסך יהיו מונחים על הרצפה. מסקנה, דבורית עוברת לגור בדירה מעוצבת בסגנון יפני. על הרצפה 'טאטאמי', שטיח מקש אורז, ושם בשכול רגליים, בין אוםםםםםםםםםםם אחד לשני, היא תתחזק לה את ממלכת הבלוגים.

    נפטרת מהתנור???? ממייבש הכביסה?? אפילו סושי דורש לבשל את האורז לדרגת דביקות מספקת, ואיפה ניתן למתוח חבלי כביסה בימים אלה?. עם כך, לא בבית יפני עסקינן, אלא בצימר טרנדי הנקרא בסלנג – מלון בוטיק. אני מניח שגם ביפו יש כאלה.

    להפטר מתיקי הגב?????????????????????? זה כבר לא מובן וחשוד לגמרי. מה, לטייל לא צריך? ואיך נגיע לירקון, או נלך לאורך החוף ללא תרמיל המאחסן בקבוק מים, כובע, בורקס בולגרי? עם כך, זה אפילו לא צימר. וביפו? ללא אביזר המעיד על הזכות לחופש התנועה?

    אז כאשר מצרפים את כל הסימנים המעידים, לא ניתן אלא להסיק, שדבורית עוברת לגור בקישלה של יפו. באחד התאים של תחנת המשטרה המיתולוגית, שהיו אמורים להסבו למלון בוטיק, ונתקע הפרויקט. אני מקווה שהקטרינג יהיה מפנסו ולא מהמטבח המשטרתי המרכזי.

    נ"ב1 – ואני מת על מייבשי חסה. אבל לא הצלחתי לסמלץ הפעלה של שני מייבשים בו זמנית. גם זה שיש לי דורש שתי ידיים. אז מצטער, לא אשחרר אותך מעולו של זה.

    נ"ב2 – בהצלחה, למרות נטישת הביצה שבמשולש ביאליק – אלנבי – טשרנחובסקי. (הלא היא תל-אביב האמיתית).

    • כוחן של הנחות מוטעות: אולי, למשל, אני נפטרת משולחן אחד כי יש לי עוד אחד?
      ואולי אשאיר לי תיקגב או שניים?
      בעניין המשולש, מאחר שלא גרתי בו, ולכן אני גם לא נוטשת אותו, אלא את הצפון המנוכר והשבע
      תנור? לא הזכרתי תנור
      מייבש כביסה? הם באו בזוג, מכונה ומייבש. את המכונה אני נותנת למשמורת לחברה שזקוקה לה, והמייבש, כנראה, מצא לו מקום חדש. אדווח לכשתושלם העסקה.
      וגם למייבש החסה מצאתי מגורי קבע.
      בקיצור, לא אלמנה ישראלה

      • ביצת המשולש היא מקום רעיוני (וירטואלי). דהיינו, מחוז החפץ של כל המהגרים מהפריפריה לעיר. המפקדה, בקפה ביאליק. המעבר ליפו, מגלם הצהרה, גם דורית וגם ערכית. פסקתי להיות צעיר רדיקלי המדמיין מנהטן וחי חיי ג'וק תל-אביבי, ועתה אני בורגני (גם אם בשכירות) המצטרף לג'נטריפיקציה של החצר האחורית של תל-אביב.

        וכל השאר – 'צחוקים'.

        נ"ב1 – תנור – טעות, כיריים.

        נ"ב2 – היסטוריון/סוציולוג/אנתרופלוג עובד עם החומרים הזמינים עבורו. כוחה של פרדיגמה טובה, שאינך ננעל עליה.

  5. דבורית

    בתור אחת שהיא מאוד חתרנית ושמאלנית שאוהבת את כל האדם באשר הוא כמובן, ורגישה לעוולות אנושיות כלל עולמיות, העובדה שאת מוכרת דברים (אהממ לא בדיוק שיא הסטייל הצפונבוני, ובמילים לא פוליטיקלי קורקט – זבל חסר חן, צורה וייחוד כלשהוא שגם בשוק הפשפשים לא ישימו עליו חצי קצוץ) ולא מחלקת אותם לכל חלכאי ונדכאי כל העולם התאחדו, מצביעה על דיסוננס קוגניטיבי לא רע אצלך. גם קפיטליסטית וגם יושבת במעוזי השמאל ומקללת כל מה שמימין לך.

    שמאלנית עלאק. את קפיטליסטית קטנה ופולניה, שלא מתביישת לתמחר את הזבל שהצטבר לך בבית. תחתונים משומשים לא בא לך למכור לנו?

    • מה קרה לך, מאמי?
      התבלבלת?
      אני מיזנתרופית ושונאת אדם.

      זבל שהצטבר לי בבית? זה שולחן העבודה שלי עליו אני עובדת עד היום, למעשה עד מחר, וזה מייבש הכביסה בו אני מייבשת?
      לא בדיוק לטעמך האנין? אל תקני.

      מה בדיוק עשיתי לך? כתבתי עליך משהו רע איפשהו, יקירה?

      "קפיטליסטית"?
      הדיסוננס הקוגניטיבי הוא אצלך, אישה מקסימה ומשכילה שכמותך, שלא לומר אנינה ועדינה.

      את יודעת כמה חפצים חילקתי? לא, אין לך מושג, הגעת לפה כדי לטנף.

      ואת התחתונים המשומשים שלי אתן לך במתנה, אני מבטיחה. לא תצטרכי לשלם עליהם.

      • דבורית, אם אלה התחתונים שאני אוהבת, עם סנופי, אני מבקשת לשמור לי אותם. לא לתת לאפחת.
        חשבת גם על מכירה פומבית של התחתונים שלך? אני חושבת שזה יכול לתפוס: תחתוניה של אימת העיתונות: קולקציה מרשימה, החל מפושטיים מטריקו ליוגה ועד תחתוני חוטיני מתחרה (מעטה) אדומה להזדמנויות חגיגיות. ההכנסות ייתרמו לקרן לכדורי קלונקס לטוקבקיסטים עצבניים.

      • חוזרת על מה שטענתי לא פעם. יש תגובות שלא רק שלא צריכים להגיב עליהן אלא גם מצווה למחקן.

        ושנו חז"לינו, מוטב מאוחר וגו'.

        • את צודקת, אבל בשם חופש הביטוי, את יודעת, גם לעכברות קפה מורעלות מותר פעם ב, כשהן לא צריכות להזדהות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s