מה יש לכם מ-H&M?

בתשע בבוקר, שעתיים לפני הפתיחה, כבר התייצב תור ענק לפני H&M בעזריאלי. התור לא נרגע גם בשתיים, ארבע, שש ושמונה בערב.
מה, מה? מה יש שם? מה יש שם שאין בגאפ או בקסטרו או בזארה שמצדיק התנפלות רעבתנית כזו?

אני הגיגנית אופנה קטנה מאוד, וקניינית עוד פחות, בעיקר בשנים האחרונות, ומלהטטת עם מלאי גופיות בנות עשר ויותר, מכנסי קורדרוי בני שבע-שמונה, ג'ינסים בני כמה שנים וכיו"ב, ובכ"ז, נראה לי שהסיבה העיקרית להיסטריה סביב H (בקצרה) היא המחיר (חולצה בחמישים, ג'ינס במאה וקצת). כלומר, ברור שאפשר למצוא בגדים במחירים דומים ואף פחותים (וכן, באותה איכות, אם לא יותר) בשווקים – הכרמל ובצלאל ושות', אבל אין להם ניחוח של חו"ל והדר והוד, אלא ריח של אלנבי, וכן, חו"ל עדיין עושה לנו (טוב, להם) את זה. וזו הסיבה, על פי הניתוח שלי, לכמויות הנכבדות של אנשים, בעיקר עלמות באקסטזה, שצבאו ביום הפתיחה על החנות.

ואולי הסיבה הרבה יותר פילוסופית: טעימה קולקטיבית ופתאומית מפרי עץ הדעת שהבהירה לאומה שעד כה התהלכה למעשה כאיש אחד בלי בגדים, ובושה עזה לקראת הביקור הצפוי של צלם העור החשוף ספנסר טוניק.

נראה לי שזקני H לא צפו דבר כזה, ופקידיה ערכו במהלך היום הזמנות ענק לנוכח המדפים והקולבים המעורטלים אחרי פשיטת הארבה המקומית. לא יודעת מה יהיה בהמשך השבוע או החודש או בכלל, ואם ההתלהבות תירגע, אבל בינתיים נראה שמרכז עזריאלי עומד בפני התפוצצות אוכלוסין.

ויש הפי אנד. קצת. בסוף היום, במעלית, שאל נער צעיר את היורדים, איפה הקולנוע פה?
ומישהו ענה לו: אין פה יותר בתי קולנוע, H קנו אותם, ועכשיו יש שם חנות בגדים.
תורים כאלו, אגב, לא נצפו מעולם בבתי הקולנוע גלובוס בעזריאלי לקראת שום סרט שהוא.
הנער נראה המום לגמרי, והשאלה שלו מעוררת תקווה ועצב גם יחד: קניון ענק בתל אביב, לא הגיוני שיהיה בו גם בית קולנוע? זהו שלא.

H2H4

H1H2