אי סדר (השנה השנייה)

מיא: טוב, אז זו כבר מסורת.

דבורית: (נאנחת) כן, צודקת. גם בשנה שעברה היה אור בחוץ כשהתחלנו?

מ: מי יודע? בשנה שעברה גרתי בדירה עם חלונות קטנים ולא בדירה יוקרתית עם מרפסת מפוארת שמכרתי את נשמתי לשטן כדי לשפצה.

ד: עוד פעם את דוחפת את הדירה היוקרתית שלך? כולה שאלתי אותך אם היה אור בחוץ.

מ: לא, אני חושבת שהיה חושך מצריים. זאת אומרת שהשנה המסובים המסכנים יצטרכו לסבול הרבה עד האוכל. אז מה עוד השתנה הלילה הזה, פרט למעבר לדירה האורסת, כמובן?

ד: אני עברתי לדירה פחות הורסת, למעשה לגולת יפו. לא שאני מתלוננת, הכל מתוך אידיאולוגיה צרופה.

מ: מותר לשאול איזה?

ד: הצטרפתי לעשירון התחתון, מתוך אידאולוגיה, כמובן, והפכתי חלק בלתי נפרד מבני דודינו, שכנים שלי. אבל, כאמור, אני לא מתלוננת ונהנית מאוד מהחיים בספר.

מ: אפרופו – תספורת הקארה החדשה שלך ממש יפה – תתחדשי!

ד: כן, ברוח החג החלטתי להפוך לקליאופטרה בערוב ימיי.

מ: לא נעים לומר ולא פוליטיקלי קורקט, אבל שפע החניה שהשתרר מתחת לביתי במרכז תל אביב מעורר בי געגועים למלחמת המפרץ של 1991 שגם היא פינתה כאן אינספור מקומות חניה.

ד: תארי לעצמך מה זה, עברו כמעט 20 שנה מאז, ועדיין רק ערב פסח במרכז תל אביב, או מלחמה, מפנים כאן מקומות חניה.

מ: אילו רק לנו היה מקום חניה, דיינו, אך גם לאורחינו היקרים יש מקומות חניה רבים לבחור מהם, וזה באמת כבר נס מטורף.

ד: הופה, זה המקום לציין, שבניגוד לשנה שעברה, כשישבנו לבדנו עם יוגורט וגרנולה, השנה שידרגנו פלאים את האי-סדר ויש לנו אושפיזין לרוב.

מ: אבל צריך להסביר למצטרפים אלינו לראשונה שאנחנו מורדות בסדר ושונאות סדר, ואני מתבאסת מההגדה שהיא טקסט סתום ואלים, ובכלל זה גם ביאס אותי בשנה שעברה שהיו לנו מגיבים מעצבנים שהאשימו אותנו שהגרנולה עם היוגורט הזכירו את הטיט שהכינו אבותינו במצריים!

ד: עזבי את המגיבים לנפשם, אני רוצה להציג את האורחים, ליתר דיוק שהאורחים יציגו את עצמם.

האורחת הראשונה אורנה (בת הטוחן): למרבה הבושה הגעתי בדיוק בשבע, כמו שציוו עליי, אז ישבתי עוד שתי דקות במכונית, כדי שלא יגידו שאני מגיעה בול בזמן. אני שמחה סופסוף אחרי 25 שנים לחדש מסורת ולברוח מליל הסדר בקיבוץ ולא-לחגוג עם חברים שלא קוראים את ההגדה ולא אוכלים כשר. זה אירוע נדיר בחייה של אישה שיש לה חברים ומשפחות והצליחה לברוח מכולם בשלל תעלולים מפתיעים.

האורח השני, שאול חנוכה: מוסיקאי, בלוגר, עקר בית. אחרי שש שנים במצפה רמון, סופסוף הזמינו אותי לסדר. אז באתי.

מ: אי סדר.

שאול: לא משנה. הוריי שמחו מאוד שאני מוזמן.

אורנה: איך באת?

שאול: אני משש על הרגליים, פיציתי שעתיים את חתולתי שלווה בפסטרמה ומשחקים, אחרי שעה וחצי שהרגישו כמו מילואים בקו 60 של אגד ועוד שעה וחצי ברכבת ב"ש-ת"א, ניצלתי את ההזדמנות לראות חברים שלא ראיתי מזמן. אה, והייתי בים.

האורח השלישי, אסף שגיב, עורך כתב העת תכלת.

אורנה: רוב בני האדם זקוקים לטקסים, חגים, אמונות, היאחזות בעוגנים לאורך חיי היומיום, אבל רק מעטים, שאין להם צורך בעוגן הזה וגם יכולים למצוא דרך אלגנטית להתחמק מחובותיהם החברתיות והמשפחתיות. למרות כל האמור לעיל, זה לא מבטל את האפשרות שבשנה הבאה אחגוג את סדר פסח כהלכתו עם הילדים שלי אצל דודתי מצד גיסי בסבבה.

שאול: פה יש עוד דבר. זה טקס שהבסיס שלו והגדת לבניך. טקס שנועד להכתיב תפיסת מציאות.

ד: אני מעדיפה טקסים הכוללים יוגה ארבע פעמים בשבוע, בדיקת שומות חשודות ועוד עניינים אישיים ופרטיים.טקסים גלובליים, לאומיים וציבוריים לא מצליחים לחדור ללבי.

מ: תחליפי את היוגה במשקולות ואת השומות בפדיקור – ואני איתך, לגמרי.

ד: יאללה מיא די לחרטט, אורחינו רוצים לאכול. עדכונים בהמשך.

24 מחשבות על “אי סדר (השנה השנייה)

  1. קריאת הפוסט הזה היא הדבר הכי משמח שקרה לי היום (אולי חוץ מהערת החבר שהוא רוצה "להכיל אותי"). ליל הסדר הזה פשוט הופך עצוב ומעיק משנה לשנה.

    נקודה למחשבה: אם האנשים הנאספים לא היו זקוקים לטקסים, הם היו יושבים איש(ה) איש(ה) בביתו(ה) ועסוקים בענייניהם, ולא טורחים לציין את העובדה שהם שונאים טקסים בטקס משלהם.

    אני בעד הנימה האישית. טקסים גלובליים הם נימה אישית של טוטליטריים.

    פסח שמח. יוגורט זה טעים.

    • אני חושבת שכל אחד מהנוכחים היה ממשיך בחייו העצמאיים כרגיל. עשיתי זאת שנים רבות מאוד, זה סוג של גיוון בשנתיים האחרונות, ולא בגלל איזו כמיהה שלי להתאחד עם מישהו/ משהו

  2. חזרתי בערך ב- 01:30.
    הוזמנתי לסדר לבית של חברים לאחר שכמה שנים לא נכחתי בסדר (כולם חילונים).
    הבאתי 3 בקבוקי יין; אדום, מרלו ולבן מסדרה לא רעה כשהאדומים נפתחו לארוחה והיו טעימים לכולם. אני שתיתי מעט מאוד מרלו ובעיקר תירוש שכן אין לי נהג לילה.
    נכחו: המארחים, הבת הנשואה עם 2 ילדים, הבת השניה עם החבר (שמעתי עליו אבל ראיתיו לראשונה), (הבן הקטן נשאר בצבא), ההורים של הבעל של הבת הנשואה, האח של הבעל של הבת, הכלבה של המארחים ואנוכי.
    בהתחלה חגגו לנכדה הגדולה יומולדת 6 לפי התאריך העברי. מתנות, בלונים, הנפה בכסא, עוגה עם נרות (נאכלה אחרי הארוחה), שירי יומולדת והרבה הרבה נסיונות לימודיים, מוצלחים למדי, של כלת השמחה להתאזן על הגלגיליות הורודות החדשות – מתנה ממש מוצלחת. כמובן שגם הנכד הקטן, בן שנתיים וחצי, קיבל מתנה בדמות משהו שהוא יושב עליו ומניע את עצמו וגם הוא למד מהר לתפעל אותו.
    סדר כהלכתו עד האוכל כשכולם נוטלים חלק בתענוג הקריאה.
    ממש לפני האוכל, הבת (עם החבר) ביקשה להודיע דבר מה ומיד האמא המארחת נכנסה לאלם. ההודעה היתה שהחבר הציע הבוקר נישואין, שהיא הסכימה ושאנחנו הראשונים לדעת מהנושא. להוריו הם יודיעו רק בצהריים של החג. כולם בירכו, המון נשיקות, הרמת כוסית מיוחדת לזוג המתהווה, דמעות והמון התרגשות. (אנקדוטה קטנה; כשהכירו לי את החבר של הבת השניה בכניסתם בירכתי אותו והוספתי שנראה לי שהוא ממש משתלב במשפחה הנחמדה והוא וחברתו רק חייכו ומיד לאחר ההכרזה שאלו אותי למה התבטאתי כפי שהתבטאתי ואיך אפילו חשבתי על דבר כזה – לא היתה לי תשובה והוחלט שרוח החג שורה על כולנו).
    האוכל, בסגנון אשכנזי למרות שמדובר במשפחה מעורבת, היה נהדר; הקטנות של טקס הסדר, גפילטע פיש עם חזרת ביתית , כבד קצוץ, מרק עם קניידלך וירקות בתוספת טבעות (שקדי) מרק כשרות לפסח, בשר צלי פרוס, רבעי עוף נפלא בתנור עם בצל מזוגג, דג ברוטב, ת"א אפויים, סלט עלים עם 2 סוגי רוטב, צ'ימס כשהגזר חלקו גמדי וחלקו רגיל עם צימוקים ועוד משהו מתקתק, פשטידת ברוקולי/שני סוגי פטריות, פרוסות סלק וכמה סוגי רטבים למנות. נכחו גם כמה סוגי מצות כולל מצה שמורה.
    אחרי האוכל יצאנו לחצר לסיגריות ולמשחקים עם הילדים.
    חזרה להמשך קריאת ההגדה כולל השירים וחלוקת האפיקומן לכולם לאחר ש"נמצא" ע"י הנכדה.
    קומפוט "פולני", קפה שחור/תה עם נענע, עוגת היומולדת המאוד שוקולדית וכמה סוגי עוגיות כשרות לפסח ממאפייה רמת אביבית מוצלחת.
    אנשים נחמדים, המון צחוקים, המלת ילדים, מוזיקת יומולדת ברקע בזמן המתאים, DVD לילדים כשהיה נחוץ ואהבה סביב.
    איחלנו לגלעד שליט שיתאחד מהר עם משפחתו, ארחנו את אליהו הנביא, כאבנו את כאב משפחות החיילים שנהרגו השבוע ונפגעי תאונות הדרכים, בלי פוליטיקה, בלי shop talk.

    תענוג.

    • מז"ט לזוג הצעיר, ורק הערה: מזון בסגנון אשכנז כמפורט לא יכולהיות מצוין. או נחמד. או טעים.
      וגם סיגריות – נו נו נו

      • אין לי שום בעייה עם אוכל אשכנזי. ההיפך. כשהוא מוכן באהבה הוא נחמד, מאוד, טעים, מאוד, מהנה, מאוד, נהדר, מאוד ולפחות אתמול כולם אכלו הכל פרט לאחד הצעירים שויתר פה ושם. אפילו הקטנים ויתרו על השניצל שהכינו להם לטובת טעימות מה"דברים" הפחות מוכרים.
        היה מצויין.
        האוכל כולו הוכן ע"י תימניה. הגפילטע, למשל, הוכן בסגנון הרוסי/אוקראיני. החזרת היתה סופר ממזרית וחריפה במידה. גם החרוסת, שהובאה ע"י אחת האורחות, היתה ביתית ומוקפדת וחוסלה מהר מאוד. צלי הבשר היה נימוח בפה ולווה ברוטב בן יין. תפוחי האדמה, הפרוסים, היו אחד אחד עם עשבי תיבול טריים בזוקים. הצ'ימס היה לעילא ולא מכובס. הקומפוט הזכיר לרובנו את טעם הסבתות.
        אף אחד לא ממש זלל ומילא כרסו/ה והערב היה כזה שבטוחני שגם את היית מוצאת את מקומך בהנאה גלוייה. החברותא היתה בשילוב מאוד נעים.
        הזוג הצעיר היה מרוכז בעיקר בעצמו, הושבנו ביניהם את אחד הילדים אבל גם זה לא עזר.
        דבורית, אם תבקשי יפה אשקול לצרף אותך בשנה הבאה.

        • תודה רבה, הוצאתי את עצמי ממצרים ואני לא מתכוונת לחזור לשם.
          אין שום קשר בין אהבה לאוכל אשכנזי, ואני בטוחה שאלפי דורות מכינים אותו באהבה.
          בכל מקרה, האוכל האשכנזי הוא זה שהוביל אותי סטרייט פורוורד לצמחונות.

  3. בשנה שעברה גרנולה, השנה סלט. האי-סדר מסתמן כלא ידידותי למערכת העיכול כמעט כמו המצות והחרוסת…

  4. אולי המשפחה שלי היא נס, אבל אצלנו ארוחות משפחתיות בכלל, ולילהסדר בפרט הן תענוג עצום. הן מהבחינה הקולינרית והן מהבחינה החברתית. זה נכון היום כשאני זוגית ומטופלת בטף וזה היה נכון לא פחות גם כשהייתי רווקה מזדקנת.

    יש לכם הסבר למה כולם עוזבים את ת"א בליל הסדר?

    • מאוד פשוט: כי אף אחד לא נולד בה וכולם הגיעו מבחוץ. דווקא בתחנה המרכזית היה מאוד שוקק בליל הסדר. להם אין לאן לעזוב.

      • זה כמובן לא מדויק.יש כמה יחידי סגולה כמוני שהם ילידי ת"א אמיתיים.נולדתי בביה"ח הקריה מנוחתו עדן וגדלתי ואני חי עד היום בצפון ת"א.מרגיזים אותי המהגרים שנוחתים פה ממקומות מאד לא אקזוטיים כמו פתח תקווה או בת ים ומכריזים על עצמם תל אביבים. 😡

  5. אני לא אוהב שמוציאים את דיבתו של האוכל הפולני רעה.אני מאד נהנה ממנו.לא רק חומוס וטחינה יש במדינת ישראל.אני מכיר לא מעט מזרחים שגם הם נהנים מאוכל אשכנזי. 😡

  6. יש הרבה סדר באי-סדר שלכם…
    סדר זה מעיק, מחרות לעבדות (משפחתית). אבל עמישראל אוהב את העבדותצ הזו. חלק מהגן הפולני הטבוע בנו…

  7. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » אי סדר, תריסים, תספורת ותיכוניסטים ‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s