בנק דיסקונט משתולל (עוד קצת ולווט)

(רציתי לכתוב את זה בבלוג החדש, טוב אולי עוד אכתוב), אבל בגלל שזה כזה סיפור לוהט, לא יכולתי להתאפק כמה שעות.

בנק דיסקונט יצר פרסומת באורך של שיר (כמעט 2 דקות. פרסומת נמשכת ברדיו, לרוב, 29 שניות). זו הפעם הראשונה מאז יוסף מלך השטיחים (והנה השיר) של דני סנדרסון ב-1977-8, שלקוח מסחרי מייצר פרסומת אבל מסווה אותה בתוך שיר.

השדרן בן רד (מגיש כל יום ב-14:00 את "נותן ברוק" ב-88MF)  ביקר את הפרסומת בתוכניתו וירד בהומור על סגנונה המוזיקלי והמילולי.

תוך שעה מהשידור פנו נציגי דיסקונט לקול ישראל ולשפ"מ ולמנהל הרדיו יובל גנור, והפעילו לחצים כבדים להעניש בחומרה את השדרן שהעז להשמיע ביקורת על הפרסומת המזעזעת שלהם.

התוצאה: בן רד הושעה עד הודעה חדשה בידי מנהל קול ישראל ומנהל 88FM. במערכת הענישה המצויה בידי מנהלי תחנות הרדיו משתמשים בהשעיה על מעשה רשלנות קיצוני במיוחד.

רד, אגב, הוא החבר הטוב, על תקן סגן מנהל ויד ימינו של גנור, והנה, שיקולים מסחריים תוקפניים גורמים לגנור לפעול ללא משוא פנים.

עד עכשיו אסור היה לבקר את הממשלה ואת הצבא בקול ישראל (בועז כהן הושעה אחרי שהעביר ביקורת על עופרת יצוקה ברדיו 88). מאתמול אסור לבקר גם גורמים מסחריים.

אמש שלח מפקד, כלומר מנהל התחנה מייל לעורכי ושדרני 88:

ערב טוב,
אבקש מכולכם, בכל לשון של אזהרה, לא להעיר שום הערה ולא להתייחס בשום אופן לפרסומות המשודרות במהלך התכניות שאתם משדרים.
בדיוק כמו בעיתון – יש אצלנו אזור תוכן ויש אזור מסחרי, ואין קשר בין השניים, וטוב שכך.
את עמדותיכם ודעותיכם לגבי הפרסומות או הודעות החסות המשודרות ב"קול ישראל" – אתם מתבקשים לשמור לעצמכם, ולא להביע מעל גלי האתר.
תודה.
יובל גנור

גם במזבלה ירדו על פרסומת (אחרת) של דיסקונט. וויי וויי, תתכוננו, מה שמחכה לכם.

48 מחשבות על “בנק דיסקונט משתולל (עוד קצת ולווט)

  1. לא לנשוך את היד שמאכילה אותך? זה נראה לי בסיסי. אתה רוצה לרדת על הפרסומת של דיסקונט? סבבה. אבל אז אל תצפה לקבל מדיסקונט כסף על השמעת הפרסומת.
    תחשבי שבעיתון היה עמוד שלם שצוחק על פרסומת של מישהו, בדיוק ליד אותה פרסומת. למה שמפרסם ירצה להתעסק עם העיתון בכלל במצב כזה?

    • הנקודה המהותית יותר שזו לא היד המאכילה, אלא מקור הכנסה נוסף (ושנוי במחלוקת).
      רשות השידור ממונת ע"י המיסים שלנו, ואנחנו היד המאכילה.

      • עוד דוגמה להשפעתם המזיקה של שיקולים מסחריים על שידור ציבורי. או לפחות שאמור להיות כזה

  2. לצערי,דבורית, לאור כל המגמה אליה נמשכת מדינתנו הקטנטונת, לא ירחק היום שגם זה באמת יקרה (סרטים-מפיצים-עיתונים). מלחיץ.

    מתנצלת על הפסימיות על הבוקר.
    לאט לאט חופש הדיבור הופך מצונזר על רקע מסחרי. חבל, מפחיד ועצוב.

  3. לא מבינה על מה התלונה. לפני כמעט 20 שנה במהלך שידור משחק כדורגל שלווה בפרסומות פופאפ הגיב יורם ארבל לאחת הפרסומות ששודרו ואחכ הביקורות היו ברורות – תפקידך לשדר את מה שקורה על המגרש, לא אל מה שקורה על המסך.
    מסכימה עם טענת מנהל התחנה (וכן, הוא סוג של מפקד למרות הדמגוגיה). יש הפרדה בין התחומים ממש כפי שלא מקובל ששדר תוכנית מוסיקלית יעשה שימוש בתוכנית להבעת עמדותיו הפוליטיות כך לא לגיטימי להגיב על אף פרסומת ואני ממש לא מחסידי דיסקונט.

    • לבן רד יש תוכנית מוזיקה. הוא ביקר את הפרסומת, הדומה יותר לשיר, מבחינה מוזיקלית. לא הייתה בכך שום אמירה על הבנק, טיבו ויכולתו השירותית ו/או האחרת.
      וגם לי, כמובן, אין שום דעה על בנק דיסקונט.

    • אם למנהל התחנה היתה חשובה כל-כך ההפרדה בין תחום התוכן לתחום המסחרי (כפי שהוא טוען בנימוק ההשעייה), הוא לא היה מאשר לשדר פרסומת המתחזה לתוכן. הוא זה שעירבב בין התחומים, ואין לו להלין אלא על עצמו.

  4. לגטימי ביותר לבקר את השיר בתוכנית מוסיקה
    ואם דיסקונט לא רוצה ביקורת אז שלא יתחזה לשיר.
    בעוונותי אני לקוח של דיסקונט ונדהם לאחרונה כמה שטויות הכסף שוהעמלות שלי מממנים!
    אני רוצה כמה שיותר ביקורת על הבנק שלי ובכל התחומים, מפרסומת ועד השקעות אוויליות אחרות.

    • בניגוד לכל הדוברים. מדובר בשיר קליט וקצבי שיש לו חיים מעבר לפרסומת. אז לכל הפרסומאים הקנאים, שבו בשקט. מדובר בשיר ויש הרבה מאזינים ששומעים רק אותו ולא את הפרסומת. מעניין מי כתב אותו ומי הם המבצעים.

  5. כמו שכתבו כאן לפניי – רשות השידור אינה גוף מסחרי ואמורה להיות ממומנת על ידי מסי האגרה שלנו בלבד. איכשהו קרתה אנומליה משונה וברשות שידור ציבורית יש גם פרסומות. מעניין לחקור באיזו נקודת זמן זה קרה ואיך התקבלה ההחלטה. בכל מקרה שידור ציבורי אמור להיות חף ממניעים זרים, בטח כלכליים מסחריים (לרוב היינו עדים לשידור ציבורי שהפך לשופר של השלטון) ולשרת את הציבור.

    דווקא גל"צ וגלגלצ מתנהגים יותר כמו שידור ציבורי מבחינה זו, אבל אצלם אנומליה אחרת – הם לא משלמים תמלוגים לאמנים היוצרים והמבצעים, לא ברור למה.

    לגבי המקרה הספציפי – הייתי כותבת שאני מיד עוזבת את דיסקונט הכוחניים המגעילים שחושבים שהשמש זורחת להם מהחור בגרוש, אבל עזבתי אותם בשנת 93 (בלוויית אנחת רווחה).

    • V את יכולה בבקשה לתקן לי דיסקלוד קטן? צ"ל "שחושבים שהשמש זורחת להם מהחור בגרוש".

      ומוזר, התחלפה לי השמלה! עד עכשיו הייתי מפלצת ירוקה ועכשיו אני כחולה 😯

    • גל"צ מתנהגים כמו שידור ציבורי?
      את ודאי מתבדחת רבקולית,
      תחנה במימון של תקציב משרד הביטחון הנהנית במקביל מהכנסות של עשרות מיליונים מפרסומות וכל זה ללא פיקוח ציבורי. כלום. אפס. אף אחד לא יודע איך מתנהל הכסף שם, לא מגישים דוחות, לא דירקטוריון/מועצה/ועדה/מליאה. כלום. לרשות השידור יש לפחות על הנייר.
      ומבקר המדינה כבר הכביר מילים על מה שקורה בגל"צ.
      לכל זה תוסיפי שמשרתים שם חיילים שזה השירות הצבאי שלהם והם צריכים להתערבב עם כל מיני שיקולים מסחריים.
      תפארת האתיקה והמינהל הציבורי התקין.

  6. דבר נפלא קורה כאן עם המעבר הזמני של וולוט לכאן:
    עקב הדרישה למייל נעלמו להם כל הטרולים!
    כמה נעים 🙂

    • דבר נפלא קורה עם עוגיות גאוותניות.
      כמו בהרבה מקרים הכי טוב לכתוב שטויות.
      הדרישה לכתובת אימייל היא סתמית וכל כתובת פיקטיבית עוברת. עובדה.
      רק הדמות המצויירת (של חסרי אייקון פרטי) נשמרת בד"כ (לא תמיד לפי רבקולית) וגם אותה ניתן לשנות ע"י מחיקת קוקיז.

      • שטויות או לא אבל מסתבר שהטרולים עצלנים מדי לפתוח כתובת פקטיבית ולרשום אותה כאן וכולנו נהננו מיום חופש טרולי
        🙂

      • חוש הומור – לבנק דיסקונט. (תשאלו את מודי בר-און)
        במקרה יובל גנור- מאז נכנס לתפקיד מנהל 88FM, התחנה מתדרדרת בכל התחומים:המוסיקלי,חברתי/אנושי , ועכשו-זה. –סימפטומים.

  7. קודם כל, לא שמעתי את הפרסומת (ולא מצאתיה ברשת) אבל יש כאן חשש אמיתי להטעיית הציבור. שיר באורך של 2 דקות בסוף מקבץ הפרסומות זה לא משהו שהצרכן רגיל אליו, ואין לוגו 'פ' בפינה כמו בטלוויזיה.

    בלי שום קשר לכך, לדעתי מותר לבקר פרסומות ומפרסמים, אבל שדר לא יכול לבקר פרסומת ששודרה זה עתה בתוכניתו. אם שדר מתנגד לפרסומת מסויימת, שיציב אולטימטום למנהליו – אני לא מוכן לשדר תכנית עם הפרסומת הנ"ל. לא יכול להיות שמפרסם ששילם כסף לתחנה יקבל בתמורה פרסומת שלילית. ורק בשביל להדגיש את הנקודה שלי, אפשר לבקר פרסומת שמושמעת בתחנה, אבל לא ראוי שזה יהיה מיד לאחר שהיא הושמעה.

    ובנושא אחר:
    דה-מרקר נתנו לך קרדיט (בטח פעם ראשונה שקיבלת על "לחיות את חייה"…), ואילו עידוק בעין משדר מדווח באופן עצמוני. בגלל שאתם לא מפרסמים שעות (ושם אין אפילו טוקבקים), אי אפשר לדעת מי היה קודם.
    http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=44930
    http://www.the7eye.org.il/notes/Pages/030610_The_key_to_88FM.aspx

    האם את מתכוונת להעלות היום פוסט רגיל? אם כן, איפה?

    • גם המארקר וגם וואלה ביום אחד? אושר שקשה להכיל.
      הפוסט שלי מוכן ממזמן לעלייה באייס. אני מחכה שיגמרו שם את עבודות הביצורים.
      בדקתי את שעת העלייה שלי, ומעתיקה לך אותה:
      פורסם: 3 יוני, 2010 בשעה 6:22

    • שועלן, ניחא לו אסור היה למתוח ביקורת. בימי (הלא רבים ותיכף תבין למה) ברדיו המסחרי למדתי שלמיקבץ הפרסומות, החסויות, השת"פים והקידומים יש להתייחס כאל מתת אל מבורכת: לא להשתעל, לא לעלות בטעות בקריינות ובטח שלא להעיר הערה הומוריסטית בהקשר. חטאת – קיבלת מייל נזעם מאיזו פקאצה זמנית במחלקת השיווק שמוענה לכל "צמרת" התחנה ומכיל שלל איומים. חטאת שוב? נקראת לשיחת הבהרה. נתקלתי במנהלים שהיו נבוכים מאוד בסיטואציה הזו והבינו את האבסורד שבה ונתקלתי גם בכאלה שחשבו שכל גרעפס של המפרסם חשוב יותר. אולי זה יפתיע אותך, אבל במובן הזה דווקא ערוצי הטלוויזיה קצת פחות לחוצים – לא אוהבים ירידות על מפרסמים אבל יודעים לתת גיבוי כשהמפרסם ניסחף.

      • בתכנית הערב זצ"ל של שרון טייכר וערן זרחוביץ' (כמה הם חסרים!) הם דיברו כל הזמן על החסות של דיווחי התנועה. גם על דיווחי התנועה – כראוי (כאילו מה חדש שם, נו באמת), וגם על "דיווחי התנועה בחסות בלה בלה" (נדמה לי שזה היה סוזוקי). אבל זה היה כל יום, וכולם ידעו מי אלה, ודווקא אני חשבתי סחתיין על סוזוקי שהם לא עושים מזה עניין.

  8. שמת לב שאורנג' "השטיחו" לגמרי את הטוקבקים בפוסטים שלך?
    לא יודע אם זה אי פעם יעניין מישהו, אבל כל הדיונים שם הלכו פארש.
    זה נקמה על העזיבה?

  9. קל לכעוס על פרסומות , אבל יש לי תתחושה שתחנה רדומה שקיים משבר ענקי בינה לבין המאזינים הקבועים שלה , תעשה הכול כדי ליצור איזה רעש או פסקול כדי להחזיר את 88 לתודעה , ובן רד יד ימינו של יובל גנור (או גנון ) יעשה הכול כדי למצוא עוד ועוד גימקים – הגיע הזמן ש88 תחזור לשדר מוזיקה טובה .

  10. נועה תשבי מככבת כרגע במקביל בדפים הראשיים של nrg ו-ynet.
    אין ספק שהיא עושה שירות הסברה מצויין, השאלה היא רק למען מי…

    V (או שמא זה ד' פה?), אולי תפרסמי כאן וזהו?

  11. בוא נתחיל שאני מאזינה קבוע לתוכנית "נותן ברוק" עם בן רד ולדעתי היא אחת הטובות ברדיו.
    אז נכון אני לגמרי משוחדת ולא ממש אובייקטיבית, אבל לא נסחפנו קצת עם התגובה???
    88FM זה רדיו ממלכתי אחת מתחנות קול ישראל שמסונף לרשות השידור שאנחנו אני ואתם מממנים מכספנו.
    מסיבה עלומה (ואני באמת לא מבינה איך) התחנה משדרת פרסומות (ולאחרונהיותר מידי!!!)
    עם כל הכבוד לבנק דיסקונט או כל גוף פרסומי אחר אנחנו המממנים הראשיים של התחנה.
    ובשל מה קיים רדיו ציבורי??? לא בדיוק בגלל דברים כאלה??? עד לאן הגיעה ידו הארוכה של המפרסם המסחרי???
    הקטע המוזר שדווקא בתחנות הרדיו המסחריות מתייחסים יותר בסלחנות לדברים הללו. בקול ישראל נעמדים דום לכל ציוץ של "בכיר" כזה או אחר.
    ולגופו של עניין…
    הפרסומת הזו מעצבנת, רדודה וארוכה כאורך הגלות. בשמיעה ראשונה (ואפילו שניה ושלישית) היא נשמעת בדיוק כמו שיר (ויש לציין שלא מוצלח במיוחד). לו חפץ המפרסם בפרסומת רגילה הוא יכל להסתפק ב-30 שניות שניות אבל המפרסם בכוונה תחילה התחכם וניסה לשוות לפרסומת גוון של תוכן (רדוד ומבחיל). אם כן מדוע הומתפלא המפרסם הצבוע שבן הגיב על תוכן הה"שיר"???
    והצדקנים ממשיכים שהם לא התכוונו להשעות את השדרן (כן כן…) אז למה אצתם רצתם ללשכת מנהל הרדיו ואיימתם בהורדת הקמפיין? מה באמת לא ידעתם כיצד הדבר ישפיע???
    ולמנהלי הרדיו ה"ציבורי"רק אומר שבסופו של דבר רדיו ציבורי צריך לתת את הדין וחשבון למאזיניו, בטח כשהללו מממנים אותו. ואנחנו רוצים שתחזירו לאלתר את בן לשידור…ויפה שעה אחת קודם…

  12. V – מברוק על הסקופ.
    לאור התגובות והדיון העיניני או שהטרולים הלכו לאיבוד או שהם לא מוצאים את הבלוג – יתכן ושווה להישאר פה

  13. בן, אנחנו איתך. אסור לגעת בפוליטיקה, חלילה מלעצבן את חזרזירי הבנק הדשנים. מה עוד תקחו מהשדרים?
    בדיוק הבוקר שאלתי את עצמי איך זה שהשיר המחפיר הזה מושמע כל כך הרבה דווקא ב-88?
    ואז קראתי את הסקופ שלעיל, והכל התברר.
    כמו שנכתב כאן, מי שמתחכם ומכניס פרסומת במסווה של שיר, שלא יתחסד אח"כ.
    ישבו נא תועמלני דיסקונט בבית בשקט ויאכלו את שבישלו. אם משעמם להם, הם תמיד יכולים להדליק את הרדיו ולשמוע שיר טוב. שלא לומר מופלא.

  14. הרבה יותר גרוע מהמעשה עצמו זה התגובות כאן שמקבלות את זה והשקט שזה עבר בתקשורת. לדעתי את היחידה שבכלל מעלה את הנושא. זה לא רק שערוריה אלא לפי דעתי גם עבירה על החוק או על התקנות שמאפשרות להם לפרסם בכלל. זה לא דעה משפטית, אני אנסה לזכור לבדוק את זה במשך השבת. זה פשוט שערוריה בלתי נסבלת.

  15. חזוס כריסטוס, לא היה לי מושג עד כה מהפרשיה המעצבנת הזו. מבין לגמרי את הביקורת של בן רד, הפרסומת הזו בעייתית למדי וסתם מעצבנת, סחטיין שיש לו את הביצים לרדת עליה. מצד שני מבין את הכעס של בנק דיסקונט ששילמו ממיטב כספם לשדר אותה. אבל להשעות אותו עד להודעה חדשה? קצת הגזמנו. מספיק שיעשו איתו שיחה ושאולי יתנצל בשידור.

    חבל שבנק דיסקונט לא יודעים לקבל ביקורת ברוח טובה ומתנהגים כמו איזה דיקטטור. זה אפילו תוקע גול עצמי אל מול התדמית הידידותית והחמימה שהם מנסים לשדר בשיווק שלהם. גם אם אף שדרן לא ירד על הפרסומת הזו, זה לא הופך אותה ללא מעצבנת. שילמדו ממחסני חשמל שספגו פארודיה עצבנית עם ה-"טוסטר משולשים" ולקחו את זה בכיף. אחרי הכל זה רק עזר לפרסום שלהם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s