טריפ: 108 ברכות שמש

אני המומה. מתברר שהפעם הקודמת בה עשיתי את זה הייתה לפני כמעט ארבע שנים. ינואר 2007.

היום בצהריים עשיתי זאת שוב, ואני מקווה שהמרווחים בין הסשנים יהיו עכשיו הרבה יותר קצרים.

אבל מה עשיתי (למי שאינם נכנסים ללינקים)? 108 ברכות שמש. ברצף.

בחרתי את הסרטון הכי קצרצר, בלי דיבורים וברבורים, שנהיה מסונכרנים מה זה בכלל. 36 שניות והבנתם.
קשה? ממש לא, כלומר אם מתרגלים בשוטף.

הסשן הזה, תכפילו ב-108 פעמים.
למה זה דומה? לטריפ בלי סמים. מתישהו, באמצע, מפסיקים להרגיש את הגוף, ומתחילים להזות ולרחף. בדיוק כמו שכתבתי בסשן הקודם.

מומלץ בטירוף, הזיה בצהריי יום שישי, טריפ חוקי לגמרי שאין סיכוי שייכנס אי פעם לפקודת הסמים המסוכנים.

21 מחשבות על “טריפ: 108 ברכות שמש

    • זו קבוצה (גדולה מאוד), אז הספירה נעשית כך:
      9X12
      12 מבין המתאמנים, סופרים כל אחד 9 ברכות, ואחרי כל ברכה אומרים את המספר בקול רם (1,2-9)
      ה-12 נקבעים מראש על ידי המורה, שכותבת אותם ברשימה, ובכל פעם שאחד מה-12 גומר, היא מציינת את השם הבא.
      חוץ מזה יש לה כלי עזר נחמד:
      שתי קערות. באחת 12 נרות, בשנייה אפס. בכל פעם שנגמר סשן של 9 ברכות, היא מעבירה נר מקערה אחת לשנייה.

  1. לא רוצה להשבית את השמחה אבל זה נראה מיותר ומזיק. איזו תועלת יש בתרגול הספציפי הזה? תחושה אופורית תקבלי גם אם תשחי שני קילומטר רצופים או תרוצי חמישה קילומטר והתועלת מבחינת פרמטרים מדידים של כושר גופני תהיה גדולהיותר.

    • אני חוששת שאתה לא יודע מספיק על יוגה.
      ריצה, לעומת זאת, היא אחת הפעילויות היותר מזיקות לגוף.
      ושחייה לא בונה עצם.
      רבים מהמתעמלים הגרנדיוזיים, כולל האצנים וכו', לא מסוגלים להתכופף עד הקרקע, שזה חלק מהסשן הזה. ואתה בטח יודע כמה חשוב לשמור על גב גמיש.
      וסתם זרקתי רק שלושה נתונים מקריים.
      יש עוד מיליון, שאינם קשורים דווקא למימד הפיזי, אבל גם.

      • אני לא יודע מספיק על יוגה-אולי. ריצה היא אחת הפעילויות המזיקות בחותר לגוף-לא נכון. שחייה לא בונה עצם-תלוי. כששוחים כמו שצריך היא בהחלט בונה עצם. ודאי כששוחים עם עזרי שחייה. נכון שרוב האנשים לא שוחים כמו שצריך. כל המתעמלים הגראנדיוזיים ורוב האצנים בהחלט מסוגלים להתכופף עד הקרקע. חשוב לשמור על גב גמיש-נכון. הקפדה על חימום נאות לפני ריצה או על שחייה נכונה תעשה את העבודה מבחינה זו. מה אני רוצה לומר, אני חושב שיוגה היא תרגול שתועלתו נמוכה מבחינת פרמטרים מקובלים למדידה של כושר גופני. נזקי היוגה אגב גדולים בהרבה מכפי שציינת. גדולים בהרבה מנזקי ריצה. אני חושב שמי שמתרגל יוגה כספורט יחיד או עיקרי חי באשליה לגבי מצבו הגופני. אפשר כמובן לא להסכים איתי.
        🙂

  2. אני בהחלט לא מסכימה עם אף משפט.
    נזקי ריצה ראיתי.
    בלתי מתכופפים (בעיקר גברים) ראיתי לאלפים.
    על נזקי יוגה כלל לא דיברתי (פרוצת הדיסק דווקא רצה ורכבה על אופניים)
    שחייה לא יכולה לבנות עצם (כי לא מופעל משקל ולחץ. המועדות לפורענות, עצמות האגן, לא ייבנו משחיית עזרים).
    וכנראה לא ראית אף פעם שיעור יוגה (נניח אשטנגה) בשלמותו.
    😯

  3. אבנר, לי חשוב להגיד שגם שחייה כבודה במקומה מונח. דבורית: ראיתי גם אנשים שניזוקו קשה מאד מיוגה, כל פעילות גופנית יש לה פוטנציאל לנזק, וליוגה, כתרגול המערב גוף ונפש יש בנוסף פוטנציאל לנזקי נפש (גם כאלה ראיתי).

    סדרת התנועות "ברכת השמש" מבוצעת באופן מסורתי עם שחר, והתכוונות מנטלית לשמש העולה, בתוספת המנטרה Om Mit-tri-yah Namah-ah. שמשמעותה בסנסקריט משהו כמו "כבוד לזו שזורחת" בתרגום עילג וחופשי שלי. נותנת אנרגיה רבה גם גופנית וגם נפשית, עד שבוע אחרי התרגול במקרה של 108. זה כנראה לא מקרה שמליוני אנשים מבצעים את הסדרה הזו כבר אלפי שנים.

  4. אהלן דבורית, סליחה על תגובה מאוחרת

    ברכת השמש אינה צריכה להוות בעיה מהותית לפרוצי דיסק. אלה שאינם בשלב האקוטי. כל שיטת מקנזי בנויה על ואריאנט של ברכת השמש.

    הבעיה שאני מזהה ב- 108 (בתור מתרגל יוגה ותיק) היא בקצב ההולך וגובר. משלב מסוים אין אפשרות להקפיד על ביצוע מדויק ועל הקשבה לגוף ועוברים למהירות. זה השלב שבו נזקים קורים או מתגברים.

    המאמץ משחרר אדרופינים – ממש כמו בכל ספורט אינטנסיבי – וזו תחושת האופוריה. כן תרבה!

    האם יוגה מספיקה לשימור כושר גופני. לא. יש לשלב פעילות אירובית, הרחבה של נושא הבטן, דבר די עלוב ביוגה יחסית לפילאטיס, ולא מזיק עוד קצת תרגילי כוח.

    ולגבי ריצה, מזיקה או לא. האמת, הכי בריא היה הרב ש"ך. גם את דפי הגמרא העבירו עבורו. מסקנה טשולנט עדיף על ספורט. אין בעצם ספורטאי שאינו פגוע פיזית בצורה זו או אחרת, ולכן, הכל תלוי במינון. וכפי שאמר ארסמוס: פאסטה-לנטה (מהר, אבל לאט).

    אבל מה שבאמת מרשים אותי הוא, שלאחר זמן לא רב מהתאונה, זרועותיך עמדו בלחץ. אני מכיר רבים (רבות) שסבלו מכאבי מפרק כף היד זמן רב לאחר תרגול ה- 108.

    ולהתראות

    חיים

    • הלו
      1. איזה יוגה אתה מתרגל?
      2. אז מה אתה אומר על ריצה למעשה?
      3. כעיקרון אני נגד רבנים וחמין
      4. עברו כבר שמונה-תשעה חודשים 😦 ועדיין הכתף לא משהו

      וברשת אף פעם לא מאוחר

      • המורה אומרת – בעיקר אשטנגה. אבל אני שם בגלל המורה… 😉 😈

        ריצה – כיף, ושוב פעם כיף, אבל לגדולים. דהיינו, על מנת לא לסבול מנזקים לטווח ארוך יש לעבוד הרבה על הארבע-ראשי, שהוא שמחזיק את הברך. נצלי את חוף הים, להליכה דווקא (זה מתענוגות החורף עבורי). ובחול העמוק יותר (עם נעלי ספורט), זה מבחינות רבות הכושר האולטימטיבי.

        אני בעד רבנים שפוסקים בעד חמין.

        ולגבי הכתף, בריאות שלמה מאחל אני, וזהירות עם ה- 108.

        נ"ב – מצטער אם העלבתי את הקיץ וכיניתיו חורף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s