ממשלה במיקור חוץ

נכון נדמה לכם שאתם יודעים הכל על מדינת ישראל ועל הבירוקרטיה שלה? נכון נדמה לכם שיש מדינות שבהן הכל גרוע יותר?

אחרי היום, קשה לי להאמין שיש אופציה כזו.
כידוע לוותיקי היישוב, לפני כשנה וחצי הקמנו את עמותת רשומון. אני כבר לא זוכרת את כל הטפסים שמילאתי, מדובר במיליונים, ואת כל הפעמים שהייתי צריכה להחתים עו"ד, ואת הישיבות המטופשות לענייני תקנון וחתימות, ואת העובדה שכדי לפתוח תיק במע"מ צריך חשבון בנק, ושכדי לקבל כסף צריך קודם תיק במס הכנסה. אבל כדי לקבל את ערכת מס ההכנסה, צריך לעבור עוד שבעה מדורי גיהנום, שנמשכים כבר לפחות שמונה חודשים.

אחרי עוד כמה סבבי טלפון, ועוד כמה מסמכים, ועוד ביקור של אחד מאיתנו במשרדי רשם העמותות בירושלים כדי לתת את המסמכים שהם איבדו, ולוודא שהחתימה הפעם היא ידנית ולא אלקטרונית, כדי שנקבל כבר את הערכה הארורה, כדי שנוכל לקבל את הכספים שהובטחו לנו, שאותם אנחנו לא יכולים לקבל עד שלא יהיה לנו תיק במסה"כ, קיבלתי היום מעטפה מרשם העמותות.

חיכיתי למצוא במעטפונת את ערכת מס הכנסה, ותהיתי למה היא כה קטנה, אבל לא, בתוך המעטפה חיכתה פיסת נייר אחת, המאשרת שאושר שינוי התקנון שלנו (אחד המסמכים שהיו נחוצים לקבל את ערכת מס הכנסה).

התקשרתי לרשם, ואחרי חצי שעת המתנה ענו לי, ואחרי עוד רבע שעה של שיחה עם אחת הפקידות היא הסכימה שאכן נעשתה טעות, והיא תכף תחזור אלי.
לא היא חזרה אחרי שעתיים, אלא פקידה אחרת, שהסבירה שלא טעות ולא כלום.
מתברר ש……..

המסמך ששלחו לי הוא עותק יחיד במינו. הוא לא נמצא יותר במשרדי העמותה. העותק המקורי נשלח לסריקה (!) במיקור חוץ (!), ועד שלא יחזור מסריקה, כלומר עד שלא ייסרק למחשבי רשם העמותות הוא נחשב כלא קיים, ולכן לא נקבל את ערכת מס הכנסה עד אז.

אאאאאאאאאאאאההההההההה, צרחתי. את עובדת עלי, נכון?
לא, ממש לא, ענתה.
אז מה צריך לקרות כדי שתוציאו את הערכה בדואר אלי היום? צווחתי.
אה, ענתה הפקידה, פשוט שלחי לי את מה ששלחתי לך, בפקס.
אבל למה א ת לא שמרת לעצמך עותק? בכיתי.
ככה. לא עושים את זה, שולחים לסריקה.
טוב, אני אפקסס לך, אבל תודיעי לי שזה הגיע, כי את יודעת, פקסים אליכם הולכים לאיבוד.
כן כן, בטח, פקססי ואני מתקשרת, הבטיחה.
פקססתי.
היא לא התקשרה.
נחכה שהסריקה של העמוד המסכן תחזור ממיקור חוץ.

ואם שאלתם את עצמכם לאן הולך הכסף שלכם? התשובה היא (גם) למיקור חוץ של רשם העמותות.

16 מחשבות על “ממשלה במיקור חוץ

  1. זה דומה מאוד להליכים שהייתי צריכה לעבור כשניסיתי להוציא כרטיס מנוי של חודש ברכבת התחתית בברלין, ואחת הפקידות בדרך כתבה בטעות תאריך יום הולדת שגוי ביום…

  2. בתור מי שאיתרע מזלו לעבוד עם רשות התאגידים (שכוללת גם את רשם העמותות), אני יכול להעיד שאת לא היחידה שתולשת את שערותיה בגלל הטמטום הבסיסי של האנשים שם.
    מצד שני, הבעיה כאן היא לא דווקא מיקור החוץ – גם אם היו שולחים את המסמכים לסריקה בתוך משרד המשפטים (רק בחדר/בניין/כוכב אחר) ולא בחברה חיצונית עדיין הסיכוי שהיה אפשר לאתר את המסמכים שלך עכשיו היה שואף ל-0.

  3. בתור מי שאיתרע מזלו לעבוד עם רשות התאגידים (שכוללת גם את רשם העמותות), אני יכול להעיד שאת לא היחידה שתולשת את שערותיה בגלל הטמטום הבסיסי ששורר שם.
    מצד שני, הבעיה כאן היא לא דווקא מיקור החוץ – גם אם היו שולחים את המסמכים לסריקה בתוך משרד המשפטים (רק בחדר/בניין/כוכב אחר) ולא בחברה חיצונית עדיין הסיכוי שהיה אפשר לאתר את המסמכים שלך עכשיו היה שואף ל-0.

    • לא בחדר אחר, באותו חדר, למה הגברים והגברות שם לא יכולים לסרוק? או מצדי, שישלחו את הסריקה לגוואטמלה, אבל שישמרו לעצמם עותק לאומללים!

  4. תודה על זה. הפוסט הזה ישמש אותי נגד הבוסים שלי שמשום מה בטוחים שזה הכי חכם ומשתלם וכלכלי להעביר את הארכוב של הארגון שלנו למיקור חוץ.

  5. מיקור החוץ היחידי פה הוא העברה של הכסף שלנו לעוד כמה מושחתי הון/שלטון מקושרים. נקודה!

  6. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » איימתי בהתאבדות על גברת מס הכנסה/ או: המדריך למי שחלמו לפתוח עמותה‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s