סינדרום עליסה בארץ הפלאות


מכירים את זה שחוויתם משהו בילדות, וכשבגרתם אתם משכנעים את עצמכם, או שמשכנעים אתכם שזה לא קרה באמת?

למשל, פעם נסעתי עם המשפחה לאנשהו, בלילה, והייתי בטוחה שאני רואה על הכביש גמדים. עם מצנפות וכל זה. הורי כמובן התייחסו לזה בביטול, וגם אני השלמתי בהמשך החיים עם כך שזה לא באמת קרה. אבל מהיום אני מסתכלת על הכל אחרת.

כשהייתי קטנה וחליתי באנגינה (הייתה מאוד פופולרית אז, אנגינה), וזה קרה פעמיים בחודש, הייתי "רואה הכל מרחוק". כל העצמים בבית נראו לי רחוקים וקטנים. דיווחתי על כך לרשויות, ורופאי הילדים (אימי לא הסתפקה ברופא ילדים אחד מעולם עבורנו. כבר מגיל אפס זכיתי על כל שיעול לשלוש סקנד אופיניינס) אמרו תמיד שזה מהחום ושזה יעבור. זה באמת עבר, אבל זה היה סיוט שאין לתאר, בעיקר בגלל האלמנט המפחיד שבזה. הייתי ממש קטנה (פחות מעשר), ולא הבנתי בכלל מה זה אומר, "לראות את הכל מרחוק". במהלך הזמן ואחרי שזה חלף חשבתי שדמיינתי ואו חלמתי את זה. עד היום, כשפתחתי ידיעות והארץ.

ילדה בת 11 שלקתה בשפעת החזירים, הגיעה לבית החולים שיבא עם "תסמונת עליסה בארץ הפלאות":
"היא התלוננה שהוריה מדברים אליה באופן אטי מאוד וזזים בהילוך אטי".
בהארץ דיווח מפורט כולל ציטוט ממאמר:

"במאמר דווח כי הילדים סבלו מ-6 עד 23 התקפים של התסמונת מדי יום, כל התקף למשך 5 עד 20 דקות, על פני שלושה שבועות עד חודש, עד שחלפו. בספרות הרפואית נקשרה התסמונת גם למצבים נוירולוגיים נוספים, בעיקר בגיל הילדות, לרבות אפילפסיה, צריכת סמים – ואף סמים קלים כמו מריחואנה – סכיזופרניה וכאבי ראש מסוג מיגרנה".

לא ייאמן, זה אמיתי! לא דמיינתי!

מה שכן, לא הייתה לי אפילפסיה, עדיין לא צרכתי סמים והסכיזופרניה פסחה עלי, נדמה לי. כאבי ראש – כן, ליוו אותי הרבה שנים.

עכשיו אני מחכה לדיווח על תסמונת גמדי גינה בכבישי ישראל במאה שעברה.