סטנסיל

אין לי מושג איך עובד התת מודע שלי, או, למה בדיוק חלמתי הלילה על סטנסיל, כולל הריחות שלו והנוזל הוורוד ההוא.
אולי בעקבות הכתבה הזו על שובן של מכונות הכתיבה שקראתי בשבוע שעבר חלמתי על הקאמבק של הסטנסיל. אך מתבקש, לא?
אבל מה לי ולסטנסיל?

או, כך היינו משכפלים מסמכים בצבא, ביחידת מצ"ח הצפונית בה ביליתי את התקופה הכי יפה בחיי. לא, סתם.
קודם היה צריך להכניס את דפי הסטנסיל היקרים למכונת הכתיבה, ואז לכתוב. ברור. לאחר מכן לוקחים את דף הסטנסיל המודפס (מעין חריטות לתוך השעוונית שמעל הדף עצמו). זו הייתה עבודת פרך, שכפול הסטנסילים, ובסוף כל סשן כזה הייתי יוצאת מהחדרון בשקובית בה הייתה המכונה המגושמת כאילו עבדתי בבית דפוס, כולי מטונפת מדיו שקשה היה להסיר. המכונה הייתה נתקעת מיליון פעם בדקה, ובקיצור, היה כיף גדול.

הקטע הנחמד היה לעשות הגהות על הדפים: כמו שכתוב באייטם המלונקק אפשר היה לעשות תיקונים קלים על ידי סתימת חירורי השעוונית בנוזל ורוד ומצחין שהיה בטח רעיל וממסטל יותר מכל גז מזגנים דהיום.

חיפשתי אזכורים לסטנסיל ברשת ומתברר שיש מכונות סטנסיל מודרניות שלא דומות בשיט למפלצת מריירת הדיו שלנו מהבסיס.
בפליקר מצאתי חשבון עם צילומי מכונות סטנסיל, חלקן כבר שוכנות מוזיאונים.

ועכשיו אני רק צריכה לברר לעצמי: מה סטנסיל מסמל עבורי? למה אני רוצה לעשות לו קאמבק? מה אני רוצה לשכפל?
איך בדיוק הדבר הזה צף לתודעת החלום שלי, כשעשרות שנים כלל לא חשבתי עליו ולאיזה כיוון לקחת את החלום הזה?

15 מחשבות על “סטנסיל

  1. יש מצב שמישהו פתח בקבוק ספירט לידך בזמן שישנת 🙂
    לי הפוסט שלך גרם לדמיין את ענת קם גונבת 2,000 מסמכים בעידן ההוא.
    בשביל לשכפל אותם היא היתה צריכה לחתום קבע…

  2. בסוף האייטיז הייתי מאיירת את עלון המוסד החינוכי (כן כן, קיבוץ של השמו"ץ) על הסטנסילים האלו ומוחקת פאשלות עם הנוזל הורוד ההוא.
    האיור נעשה בכלי דומה לציפורן שחורט בתוך הסטנסיל. המון פעמים, ותמיד לקראת סוף העבודה, החריטה היתה קורעת את הסטנסיל והיה צריך להתחיל מחדש…

  3. גם אני כפקידת מד"ר התעסקתי הרבה בהדפסות (על מכונה ידנית! כשקיבלנו את החשמלית זו היתה חגיגה) ובתיקונים ובשכפולים. הסטנסיל והטיפקס – באמת טכנולוגיה שאין לי אליה שום נוסטלגיה.

    לגבי החלום, אולי זה קשור לתיקונים? אולי למריחות דווקא? אולי את מרגישה שצריכה לעשות את "העבודה המלוכלכת" באיזשהו תחום? מאמץ סיזיפי? ואולי את מזהירה את עצמך ממשהו שנראה ורוד ומתוק אבל הוא בעצם מסריח ורעיל? 🙂

  4. אני זוכר היטב את הסטנסילים בבית הספר, בעיקר ביסודי, ואת הריח החזק והייחודי שהוא הניב ושאני אישית מאוד אהבתי (סימל עבורי משהו חדש וטרי).

  5. לי סטנסילים זה מאה פרצנט בית הספר היסודי. חדר המורים שבסוף המסדרון, המזכירה של המנהל. כל כך 1979.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s