טיסתך בוטלה

Frankfurt airport, Germany’s largest, told the dpa news agency Monday that 180 flights had been canceled because of icy conditions caused by freezing rain overnight.

בהתחלה עוד צהלנו בגלל השלג. שלג זה באמת משהו רך ונעים, לפחות אם מבוססים בו במגפיים או מסתכלים על הפתותים הנופלים ואם מתעלמים מהקור שבמקרה הוא נושא בכנפיו.

IMG_0002
אבל כשהגענו לפרנקפורט באיחור בגלל מסלול מושלג, והתברר לנו שטיסת הבוקר לתל אביב פרחה בלעדינו, זה כבר היה פחות נחמד.

כל שדות התעופה דומים זה לזה, לפחות באירופה, אבל כל אחד אומלל על פי דרכו.
בהתחלה את שואלת את עצמך מה תעשי עם הזמן, אבל מאז שהמחשב איתי תמידית כתינוק יונק, השאלה הזו לא עולה. אני רק מהמרת בתחילה: פה גובים כסף או לא? וכמה? והאם החיבור יתנתק כל שנייה?

לרשימת השדות שאין בהם WiFi חינם אפשר להוסיף בצער את זה של פרנקפורט, השדה הגדול בגרמניה. עשרים יורו בערך לעשר שעות. אבל מה שיותר משונה זה ענייני החשמל בשדה. משומה נראה שם סביר לממונים לגבות הון עתק על אינטרנט, אבל הרעיון של שקעי חשמל כדי לטעון מחשבים, סלולרים ושאר מכשירים לא נראה להם הכרחי (צריכים אתם לראות את עמודי הטעינה הפונקציונליים בשדות התעופה האמריקאיים כדי להבין את ההבדל בגישה). אולי כולם בונים שם על בטריות ארוכות טווח, ואולי באמת יש כאלו, אבל בטריית המחשב שלי למשל מחזיקה מעמד שעתיים וחצי ביום בהיר (ולא מושלג). מה בדיוק הרעיון להימנע משקעי חשמל נגישים ומרובים (כן, יש פה ושם וצריך לבלות כל כך הרבה שעות שם, כמוני, ולשוחח עם אנשי תחזוקה מרובים, כדי למצוא את השקעים המסתתרים במקומות מוזרים וחשאיים במיוחד.

IMG_0007

אחרי שבע שעות שוטטות ומחשב וחיפושים אחרי חשמל בשדה, ופרצעל ופיצה ויוגורט ומים, שירכנו דרכנו נרגשים לגייט הישראלי, מוכנים ומזומנים לשעתיים של כליאה מרצון במתחם הקטן בו שומרים על בטחוננו מכל משמר. מה רבה הייתה ההפתעה להיווכח שהטיסה בוטלה (נו, אחת מ-180). עכשיו התחיל המסע הארוך למצוא את התור של לופטהנזה, שם יכרטסו לנו מחדש ויציידונו בוואוצ'ר למלון ולמונית.
זה היה החלק הקשה של היום, שעתיים תמימות של עמידה בתור (אבל חילקו לנו קולה, מים וחטיפי גרנולה-שמנולה).

התור של מאות האנשים התנהל למופת והיו בו רק ישראלים ספורים שבגלל הלחץ החברתי התנהגו יפה, והמסע למלון קונטיננטל גם הוא עבר מהר, רק כדי להגיע לתור נוסף, לצ'ק אין. עברנו גם את זה, וזכינו למברשת שיניים ולמשחת שיניים. החדר היה לעילא ולעילא, המים חמים וחמים, הסבונים נעימים ונאים, ורק אימת היום שלמחרת ריחפה באוויר: סטנד ביי. לא ברור מתי ולאן נמשיך מכאן. אבל זה הרגע בו צריך להרפות וליהנות מלובן הסדינים, מהעובדה שאפשר לפשוט איברים בדממה, בלי הרחש האינסופי וכריזת השדה. כאילו, מה בוער? מה כבר יברח? נו, אז עוד יום. בסוף נגיע, לא?

מראה המטוס העיוור למחרת, כולו קפוא, מושלג ואטום חלונות בגלל הכפור, היה די מפחיד. ניקו אותו במטאטאים ובצינורות מים חמים, שידלו אותו לחזור לעצמו, אבל הוא היה מותש עד מאוד, ואחיו הצעיר הגיע למלא את מקומו. כמקובל במקרים כאלו, הפכנו כולנו, כלואי פרנקפורט, לאחים, וסיפורי הגבורה התעצמו שם מרגע לרגע: השיא: כמה שעות כל אחד מחכה לטיסה, מה המרחק העצום שעבר עד שהגיע הלום, ומי יזכה בסוף להפוך את הסטנד ביי למושב ממוספר. תחקיר מעמיק עם דיילות הקרקע העלה את הממצא הבא: הנבחרים לעלות למטוס מקרב אנשי הסטנד ביי הם מי ששילמו יותר על הכרטיס מראש, וכן בעלי מיילג' מוזהב כלשהו בלופטהנזה.

IMG_0012

בסופו של יום, ואחרי 27 שעות של דיליי נחתנו בישראל. העיתונות הישראלית, ככל שדגמתי, התעלמה מהסיפור הזה. התייחסה בקטנה. נו, בחירות זוועה על ראשינו. הרבה יותר חשוב מהנעשה באירופה.
בתום שעתיים נוספות התברר שהמזוודות של חלקנו (דווקא הוותיקים, אלו שחיכו לטיסה מאתמול בבוקר), נשארו בפרנקפורט, בוכיות ואומללות.
שורה תחתונה: לעולם אל תשאירו במזוודה שאתם שולחים לדרך חתחתים את מפתחות הבית ואת מטען הסלולר. ואל תשכחו להכניס לתיק הצד מברשת ומשחת שיניים.
ומגבת? סליחה על הכפירה בעיקר, אבל לא צריך. תקבלו במלון עם הוואוצ'ר.

6 מחשבות על “טיסתך בוטלה

  1. יפה כתבת. אנחנו עברנו את הסיוט הזה בשיקגו לפני שנתיים בלי טרולי בלי בגדים להחלפה בלי כלום. המזוודות נשארו בשדה המושלג ואנחנו ישנו במלון ליד השדה – על חשבוננו – פיג'מהלס ותחתוניםלס ובלי כל שאר האביזרים. למחרת הצלחנו למצוא טיסה חלופית אמנם משדה אחר אבל מאחר והיינו ללא מזוודות הרי לא היתה בעיה והגענו למחוז חפצנו. מאז יש לי טרולי מלא כל טוב שנוסע איתי לכל מקום אבל עד היום נותר ללא תעסוקה מבצעית.

    מה יקרה לטיסות בסוף השבוע הקרוב? אני מתחלחלת לחשוב על עצירה כפויה אבל הדאגות הרי לא פותרות כלום חוץ מלחץ פנימי שעדיין לא מצאתי דרך להפיגו.

    בלי נדר נפגש בארץ אחרי הבחירות.

      • מסתבר שיש מושג של כח עליון. כשביטלו כחמש מאות טיסות באותו יום החברות התחבאו אחרי המושג כח עליון ולא הצלחנו לקבל אגורה על השהות או הרכבת אבל החזירו לנו את החלק היחסי של הטיסה כי מצאנו קונקשן עם חברה אחרת למחרת. כנראה שהחברות האמריקאיות מצליחות להתחמק מתשלום לינה במקרה של ביטול טיסה שלא באשמתן.

  2. פינגבק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » פתקים‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s