כפייה ביוגה? אלוהים, איזה קשקוש

לכאורה הטור הזה של רוני אברמסון בהארץ על כפייה דתית נוראה שעברה העלמה האומללה בשיעור יוגה צריך היה להופיע בולווט, אבל בגלל שיש לי כל כך הרבה דברים לומר עליו, ובגלל שיוגה היא בנפשי, ובגלל שהמורה הדגולה היא מחביבותיי, אכתוב זאת פה ומחר אלנקק שם. לא לדאוג. כולם ייהנו.
האמת, כזו תהום של בורות ושל ניכור לא פגשתי מזמן. כזו זרות והתעלמות, עד כדי שנאת אחים, לא ראיתי מימיי, אבל זה כנראה מאחר שאני לא נמצאת במקומות הנכונים.
אעבור על מילותיה של המתרגלת הפגועה בקפידה.

1. היא "נדהמת" מכך שהמורה שלה ליוגה דתייה. מה בדיוק מדהים זה? נדהמת זו חלופה ל"נגעלת"? "מזועזעת"? למה בדיוק? ומה מדהים בכך שאישה דתייה היא המורה שלך ליוגה? מה? הן צריכות להיספן בבתיהן לטעמך? להעביר שיעורי יוגה רק בבני ברק?
ייתכן בכלל שרק הבגדים של מורתנו לא לרוחה של המתרגלת הפשניסטית, מי יודע. או שהעובדה שהיא חובשת פאה גורמת לה, לכותבת, להתגרד כאחוזת כינמת. לכו תדעו.

2. הכותבת מוטרדת מכך שהמורה מציינת את החודש העברי. אדר. מה מטריד בזה? מה? מה רע בציון החודש העברי? זה מעיד על "דתיות"? על כפייה? ייתן שהכותבת היא מהתלמידים (ותודה למערכת החינוך) שכבר לא יודעים למנות את שמות החודשים העבריים. כן כן, ראיתי ושמעתי כאלו. לא ידעתי שהם כל כך קרובים.

3. במהלך השיעור, בו בדרך כלל המורים רק מתדרכים אותנו בהאסנות (בתנוחות), הצליחה מורתנו המחוננת (וחי נפשי שהיא מחוננת), להרביץ בתלמידה הסוררת גם קצת השכלה. כן חברה יקרה, פורים זה לא רק להתחפש בשביל הכיף שלך לשפנפנה עם גרבוני רשת שחורים וזנבנב ורדרד (או לשופטת בבית המשפט העליון, לצורך האיזון הקדוש, שלא תגידו שאני שונאת נשים) ולהשתכר עד לא ידע. יש גם כמה סיפורים, אגדות, פולקלור, הקשורים בכך, ובכוונה אני משתמשת בתיאור הזה. כל כך קשה לך להקשיב לזה פעם אחת בחיים? הרי אין שום סיכוי שתקראי/ תלמדי משהו על כך בדרך אחרת. מן הסתם גם הנאום של ח"כ ד"ר רות קלדרון בכנסת חרפן לך תפיוזים, נכון?

4. הכותבת המתייסרת בשיעור היוגה (זהו השיעור הראשון שלך? אם כך, נסלח לך. תוך עשר שנים זה יכאב פחות) מזועזעת, מתה, שורף לה נורא כשהמורה מדברת על "הסתר פנים", ומספרת שזה המצב שצריך לשאוף אליו ביוגה ובחיים. לא הייתי בשיעור הזה ולא עקבתי אחר ההסבר, אבל זה נראה לי מעניין. כך גם ההתייחסות לתנוחות ההפוכות, אותן עושים בסוף השיעור, המעידות על היפוך ובלבול, על כך שיש בעולם סדר וגם כאוס. אמת ויציב, הכל נכון.

5. אבל הכותבת, שכנראה גם לא התלהבה מכך שבסוף השיעור יש תנוחת הרפיה, ושהמורה כסתה את המתרגלים (כן, צריך לשמור על חום הגוף) הזדעזעה מה"כפייה הדתית" ברחה הביתה וכתבה מכתב זועם להנהלת הסטודיו. אלו ענו לה שזו "החבילה הרוחנית" עמה מגיעה המורה. עד כדי כך חלשה אחיזתה של הגברת המתרגלת הכותבת בעולם הרוחני המפותח שלה, העולם החילוני, שאינה מסוגלת להקשיב לשום דבר אחר? מי כפה עליך משהו, מי? כולה שמעת במשך שעה וחצי כמה תובנות לא שגרתיות בחייך.

6. כפי שכבר הבנתם, אני מכירה את המורה האמורה. מכירה אותה מימי תחילת החזרה בתשובה שלה, מהימים שהחלה ללמוד, שמעתי בחצי אוזן, במבואה לאולם התרגול על כך שהכירה את המיועד לה, על חתונתה, ולאחר מכן ראיתי את הפאה ואת תחילתו של ההריון. היה נחמד מאוד לעקוב אחר התהליך הזה שעבר עליה. מעולם לא חשתי שום מועקה מכך, תמיד התבוננתי בסקרנות במורתנו המשתנה.

7 וכמובן נהניתי לשמוע אותה, נהניתי מהחיבורים שעשתה בין שיעורי היוגה לבין הדברים שלמדה בבתי מדרש אלו ואחרים. עברתי לא מעט סטודיואי יוגה בחיי, שמעתי לא מעט מורים, אבל "חבילה רוחנית", כמו שענו למתרגלת העיתונאית הנכבדה, כמו של מורתנו ההרה והדתייה, לא שמעתי אף פעם. אני חילונית, אורח חיי אינו בסכנה. אני תמיד אוהבת לשמוע על סגנונות חיים אחרים, בטח ובטח כשזה מגיע מפי אישה חכמה, אנושית ורגישה, מורה מעולה ליוגה, שמצאה דרך לחבר בין עולמה לעולמנו.

8. התחלחלתי, ממש התחלחלתי למקרא דבריה של רוני אברמסון, שכמובן יכולה לבחור את המורים המתאימים לה. יש מספיק מורים בסטודיו. אני תמהה, אם הייתה שומעת דברים ברוח זו מאחד המורים שחזר מתרגול בהודו, אם הייתה מגיבה באותו אופן. מסופקתני. אני כמעט נשבעת שמכתב נזעם להנהלת הסטודיו לא היה מגיע.

9. לא פחות מכך נדהמתי מכך ש-606 איש עשו לייק לדבריה. זה יותר נורא. מתברר שהיא לא היחידה החושבת שמדובר פה בכפייה דתית.

10. עיתונאית נכבדת, מורתנו הפלאית עומדת ללדת. בקרוב תוכלי לבוא לסטודיו בבטחה, בלי שמישהו יזכיר לך שעכשיו אדר, אוטוטו ניסן. שמעת על החודש הזה? ואיזה חודש מגיע אחריו את כבר יודעת?

גם גלעד סרי-לוי התייחס לקטע.

22 מחשבות על “כפייה ביוגה? אלוהים, איזה קשקוש

  1. מסכימה לגמרי! אני בספק אם היא היתה מדברת על מיסיונריות או על כפייה דתית, אם המורה היתה מתחילה לדבר איתה על צ'קרות, על דמיון מודרך במהלך ההרפייה, או על החשיבות בתזונה צמחונית וטבעונית להשלמת התרגיל. כל זה מקובל בפלורליזם ההיפסטרי, שהכותבת ללא ספק משתייכת אליו. אבל דיבור על הדת היהודית? כפייה! גם לפלורליזם יש גבולות משלו, מסתבר, וכנראה שהחופש לעבור למורה אחרת, או לעבור למרכז יוגה אחר לא מספיק, ולדעת הכותבת צריך גם לפטר את המורה ולמנוע ממנה לחלל את מחשבתם החילונית החופשית של תלמידי יוגה באשר הם…

  2. כל מילה. גם אני נדהמתי מהבורות הדוחה, חוסר הסבלנות וההיסטריה של הגברת כתבת. איחס.

  3. היי דבורית.
    כל הכבוד לך.
    אני מתאמן באופן קבוע באותו סטודיו (לא הייתי בשיעור עם המורה הזו אף פעם), ומה שאני הכי אוהב בסטודיו, זה שבשיעורים שאני משתתף בהם, מעולם לא כפו עלי את הצד הרוחני, שום צד רוחני, לסדרת התרגילים הקבועה והמשתפרת שלי.
    אני חושב שבהחלט זכותם של מורי הסטודיו לדבר על "אנרגיות" לבקש "להרגיש את הגלים" או לנסות "לנשום אל הגב"
    העיקר שהם מתקנים לי את הצאטורנגה ומפנקים אותי בשאבסאנה.

  4. אין צורך לכעוס/לבוז/להתחלחל…
    מתוך הבנה למקורות האנטגוניזם (התנשאות, התכחשות…) רצוי להיות סבלניים, דווקא ״אלה״ (כמוני ,בעבר הקרוב) כשזה נוגע בהם , זה כובש!
    אחים (ואחיות) אנו.
    ולמען הסר ספקות חילוני הייתי וחילוני נותרתי.

  5. זה מה שקורה כשמנסים "לייצר תוכן", הרבה ובזול. אם הארץ רוצה לגבות תשלום על הקריאה באתר, הוא צריך לנפות את מה שמופיע בו קצת יותר בקפדנות.

  6. פינגבק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » חרם‏

  7. דבורית
    אם המורה מתאימה לך, זה הכי חשוב. כשאני הולכת ללמוד תורה, אני לא רוצה שיעורי יוגה בהם. כשאני עוסקת בספורט הדבר האחרון שמעניין אותי באותו זמן הוא דברי תורה מכל סוג שהוא. אני מכירה את התחושה שמדברת עליה רוני אברהמסון. שעורי יוגה שהופכים לשעורים רוחניקים. זה לא חשוב איזו רוחניקיות – העירבוב הזה מעורר בי אי שקט ואפילו כעס. אם בדת עסקינן, על אחת כמה וכמה.

    • ראשית שיעור יוגה הוא לא שיעור ספורט.
      שנית, המינון של אותה מורה, וההסברים שלה כל כך מינוריים ומתאימים לתרגול, שקשה לומר שיש פה איזושהי הטפה.
      אני, אגב, מתרגלת אצל לפחות שלושה מורים. האופציה לבחור היא באמת מאוד גדולה.
      וכן, המורים מדברים בשיעורים, ואומרים כל מיני דברים. זה לא רק תרימי את הרגל וכנהלאה, זה יותר מורכב מזה. ומי שמגיע לשיעור יוגה, לא משנה איפה ואצל מי, יודע שזה לא שיעור ספינינג בהולמס פלייס, מצטערת.
      זאת ועוד, אפשר להתנתק לגמרי מהאמירות בשיעורים, ולרחף בעצמך בחלל עם זרם התודעה שלך, ועם המחשבות שלך. זה קורה לי לא פעם, ולעתים אני ממש מתנתקת מהשיעור, ואפילו לא שומעת שפונים אלי בהערות. כך ש.

      • דבורית, אף שאני מסכים עם מה שאת אומרת, לא ציינת את מה שלטעמי הפריע לאברמסון הכי הרבה – החיבור בין דת ללאומנות. המורה אמרה שם ש"בימי במגילת אסתר, עם ישראל היה קרוב מאוד להשמדה מוחלטת". לגופו של עניין, זה הקשקוש הגדול, כיוון שבאותה תקופה לא היה עם ישראל (הרי לאומיות זה "כל כך" המאה ה19, כמה מאות טובות לאחר מגילת אסתר). אני חייב להודות שגם לי זה היה מפריע – אין לזה שום רלוונטיות ליוגה וגם לא לרוחניות. זו קיצוניות מיותרת, וזה אפילו לא פולקלור אלא פולקיזם מסוכן. וזה הכי מסוכן במקומות שבהם זה לחלוטין לא שייך אליהם.

        יש לי המון כבוד לדת היהודית ובוודאי שלא תהיה לי שום בעיה אם היא תגיע לשיעורי יוגה (שלצערי הרב, אני לא לוקח, וחייב להתחיל). אין לי כבוד למי שקושר בינה לבין תקיעת דגל ישראל על מערת המכפלה, כי אין לזה שום ערך דתי. גם לביטויים כאלו אין ערך דתי, ובוודאי שאין להם קשר ליוגה.

        • כשלעצמי, לו הייתי מתבקשת לצטט מילה במילה את דברי מי מהמורים בשיעורים, הייתי נכשלת כישלון חרוץ. אבל אם זה מה שאמרה, כל הכבוד לאברמסון, ואתה צודק.
          אלא מה, זה לא שמשפט אחד הפריע לה, אלא הכל: כל ההוויה: מהמורה ה"דתייה", דרך חוצפתה להגיד "אדר" במקום פברואר, וכנהלאה.

          • אני מקווה בשביל אברמסון שהיא שמעה באמת ולא שמעה את מה שרצתה לשמוע (או יותר נכון, לא רצתה לשמוע). ואכן כן, על כל השאר, אני איתך לגמרי – בדבריה, היא לא התמקדה בעניין הלאומני אלא בכל החבילה וזה באמת פסול. זו תמונת המראה של הכפייה הדתית – הכפייה החילונית.

            • ואגב, מתוך חדריפדיה:"מגילת אסתר, שהיא אחת מחמש המגילות שבחלק הכתובים שבמקרא, מגוללת את סיפור ניסיון השמדתם והצלתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש (יש המתארכים אותו לשנת 482 לפנה"ס לערך, והמסורת היהודית מתארכת אותו לשנת 368 לפנה"ס). מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי ודודניתו אסתר, אשר נבחרת בראשית הסיפור להיות למלכה, והודות למעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן"

        • סליחה על התגובה המאוחרת, אבל תגידו, קראתם פעם את המגילה?
          "ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש עם מרדכי…
          ויאמר המן, למלך אחשוורוש: ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים, בכול מדינות מלכותך; ודתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, ולמלך אין שווה, להניחם. אם על המלך טוב, ייכתב לאבדם" (אסתר ג, ו-ט).

          כמה אנכרוניסטי מצד כותבי המגילה. הרי לאומיות זה כל כך המאה ה-19.

          אפשר כמובן להתווכח על טיב המסרים של המגילה, אבל בחייאת, להלביש את זה על המורה ליוגה?

        • מה אתה אומר??
          לא היה "עם ישראל"? אתה יודע כמה פעמים מוזכר בתנ"ך הצירוף "עם ישראל" (רמז: לא פעם ולא פעמיים)?
          עם ישראל היה קיים אלפי שנים לפני תנועת הלאומיות של המאה ה-19.
          ואין שום קיצוניות לומר שעם ישראל היה אז בסכנת השמדה.
          ככה זה. אין להכחיש. ההיסטוריה הקשה של עם ישראל העמידה אותו במצבים כאלה לא פעם.

        • אסף, לפי האמונה היהודית עם ישראל קיבל את מעמדו כעם לאחר צאתו ממצרים – בהר סיני, עם קבלת התורה, זמן רב לפני מאורעות מגילת אסתר. עד אז היו 12 שבטים, צאצאיו של יעקב, ששמו השני היה ישראל.

  8. אכן. ומעניין, אילו המורה שילבה בשיעור הגיגים בודהיסטיים, נניח, אם זה היה מפריע לה (ולאוהדיה) באותה מידה.

  9. מעניין באיזו קלות אנשים קוראים למורה שמדברת על רוחניותה – כפייה. הכותבת אברמסון חופשייה לבחור איזו מורה שהיא רוצה, ולצערנו היא גם חופשיה לקשקש את שטויותיה בעיתונים שמוחאים כפיים (וכנראה גם משלמים במטבע אירופאי) לכל אחד שיוצא נגד הדת היהודית. אברמסון היא אחת מפרות העדר, ולשמחתנו – העדר קטן; שש מאות ראשי כרוב בלבד.

  10. וואו! דבורית שיחקת אותה.
    כמה נכון. כמה חשוב.
    בפרט בתקופה שבה הבורות [!] יוצרת כ"כ הרבה (סורי על הביטוי האנכרוניסטי) שנאת חינם. ממש ממש חינם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s