קשר עז ואישי

הניסוח הזה של גאולה אבן מאתמול בערב, על אודות יחסיה עם גדעון סער מטריד אותי. נראה לי שלא רק אותי. עד עכשיו יותר מ-7,000 איש (עדכון ל-13.3, בוקר, 12 שעות מאוחר יותר מזמן הכתיבה: 37,000!) צפו בפחות מדקה הזו, כדי לשמוע משפט אחד שאבן אומרת, ולנסות לפענח אותו. לפרק אותו למרכיביו. לשמוע את הסיפור שמאחורי הסיפור, זה שבני הזוג לא מספרים לנו, המביטים בהם כשאנחנו מריירים מקנאה (טוב טוב, רק אני, בסדר).


כמה זמן, אני שואלת את עצמי, היא חשבה על הניסוח? האם התייעצה עם סער?
למה "קשר אישי עז ואישי" ולא "בן הזוג שלי", או "החבר שלי", או אפילו "חברי לחיים" כדי לתאר את המחויבות, הנצחיות ואינסופיות היחסים?

קשר אישי עז יכול להיות לנו עם אמאבא, ילד, חבר, חברה,  וכנהלאה. עם הרבה מאוד אנשים. יש משהו סטרילי בתיאור הזה. קשרים אישיים ואפילו עזים יש לנו עם אנשים רבים.

אבל זה רק מצד אחד. מצד שני, אם המילה "אישי", בהקשר הזה, באמת יכולה לתאר קשרים רבים, הרי שדומה שבמילה "עז" רצתה אבן – שוב, בהקשר הנוכחי, למילה יכולים להיות פירושים רבים מתחומים שונים – לתאר את הקשר הפיזי ביניהם שהוא, מן הסתם עז. (תוס') העובדה שהמילה "עז" מצוינת ראשונה באה להדגיש זאת. אני מתבססת בין היתר על דינמיקות מתועדות של מערכות יחסים חדשות יחסית, שמתקיימות אחרי שנות נישואים ארוכות, וגם מהתיעוד התקשורתי של בני הזוג ממנו עולה, אולי בטעות, שהשניים לא נפרדים כמעט לשנייה.

ייתכן שהמילה "עז" מרפררת גם ל"עזה כמוות אהבה", בין אם במודע, בין אם לאו.

השימוש בביטוי "עז" במסגרת הגילוי הנאות* לא מתאים למסגרת, לפורמט, לכלום. מעין פריצת גדר שלא במקומה. "לא במקומה" לא בשום מובן שמצריך העמדה לדין פלילי או ועדת חקירה ממלכתית, אלא לא קשור, לא קשור לדיון האולפני במקום הספציפי הזה. האמירה "קשר אישי עז ואישי" יכולה הייתה להישמע מתאימה יותר באיזו שבתרבות כזו, אתר בילוי החביב על הזוג. כמובן שתגידו מה אכפת לך, רצתה היא להיות חמודה ושובבה וצחקנית וחייכנית במסגרת עוד דיון אולפן מעופש בשאלה מי יזכה בתיק החינוך. באמת לא אכפת, ככל עם ישראל גם אני מסתכלת בהשתאות על השינוי הדרמטי בחסות האנדורפינים שחל במגישה המאופקת והקורקטית, אבל עובדה שהמילים האלו שלה גרמו להזדקפות אוזניים רבות, ולאו דווקא כאלו שרגישות ביומיום לניואנסים שפתיים. הצירוף הלא מקובל שיצרה, יחד עם העובדה שהיא זאת שאמרה אותו, בצירוף הקונטקסט, כל שלושת המרכיבים האלו יצרו תמהיל מעורר עניין וסימני שאלה.

ובפנייה חדה לאופן בו תיאר סער את מערכת היחסים בינואר האחרון בתוכנית של אורלי וגיא:
הוא, השר, אדם בוגר, אב לכמה ילדים נבוך כנער מתבגר ולא מסוגל לומר משפט משמעותי, או למלל את יחסיו עם אבן, ולכן המשפט המגושם שיוצא מפיו בתשובה לשאלה של אורלי "מה שלומה" הוא "מצוין, לא שונה ממה שאני מרגיש". גרסה אחרת ל"אני אוהבת אותך" | "גם אני" (זה כמובן המקרה הטוב. המקרה הרע, בו אנו צופים בקומדיות האמריקאיות הוא "אני אוהב/ת אותך" | "תודה"). נו, כמה גברים כבר יכולים להביע רגשות במילים? רק אייל גולן כנראה.

* אני לא מתייחסת בקטע הזה לסוגיית הגילוי הנאות במובנה האתי, אלא רק להיבטים השפתיים של  אבן אמש. על הגילוי הנאות כתבתי קצת היום, ונעמה כרמי כתבה הרבה.

13 מחשבות על “קשר עז ואישי

  1. מחילה, דבורית, אבל היא אמרה "קשר עז ואישי", שזה משהו אחר לגמרי מ – "קשר אישי עז". פירוש: "הקשר שלנו עז. כמה עז? זה כבר ענייני האישי – לא עניינכם."

    • אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך. להפך, הצירוף "עז ואישי" אפילו מחריף את מה שאני אומרת.
      אבל נכון, אני צריכה לדייק: "עז ואישי"

      • אכן תיקנת אבל עדיין יש מקומות שבהם את עדיין משתמשת במונח הקודם. עדיף שיתוקן בכל מקום.

  2. זה נשמע כמו תאור של נערה שמצחקקת כשהיא מספרת לחברות שלה על הקשר החדש שלה כממתיקת סוד. רוצה לספר אבל מתאפקת כביכול ורק זורקת רמזים על הרומן המסתורי שיש לה. לא מכובד ומתחמק בעיניי.

  3. נו באמת
    האיש גדעון סער הנו פליטיקאי ערמומי ומנוסה בעל קשרים החל בקבלני קולות ועד יפי הנפש של הברים ברחוב הארבעה. ראה כיצד סיפורי החיזור וניצול מיני הפכו לחקר מכתב מזויף. סער כרגע נלחם על חייו הפוליטיים. יש לראות את מה שאמרה הגברת, שבין כך ובין כך מקבלת משכורת עתק להפוך טקסטים כתובים לאמירות ספונטניות, כחלק ממלחמתו הפוליטת של סער. צריך אלפי טונות של תמימות להאמין שמאחורי אמירה זו לא עומד סיעור מוחות של כמה וכמה מומחים ויועצי תקשרות. לעסוק בחקר עומק הרגשות במה שאמרה הגברת ובסיוגן ובמשמעותן שווה לנסיון להבין את משמעות האהבה בג'ינגל כמו "מי שמבאמת מוכשר תמיד אוהב בשר" או "מי לא אוהב בצל מטוגן של חברת נמנן שריחו כריח הגן". חבל על הזמן.

    • אני מתקשה להאמין שהאמירה של אבן היא צינית כפי שאתה מתאר.
      ואם אתה צודק – טוב נו, אין לי מה להציע לך – חוץ מלהעמיק את המיזנתרופיות שלי.

  4. מח' הגהה: קונטקסט (ברור שזה דיסקלוד, אבל שלא תימצאי מטעה אחרים. תתפלאי כמה חושבים שאומרים "סאבטקס" וגם "קונטקס"). פסקה לפני אחרונה, שורה לפני אחרונה

  5. פינגבק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » הפורץ‏

  6. פינגבק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » פוסט אורח/ אין לגאולה אבן מה להסתיר‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s