מהו סרט עצמאי?

שלושת הסרטים העצמאיים שיצרתי
איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? (לוח הקרנות אוגוסט 2016)
כדור בגב  (לצפייה בתשלום בווימאו)
אפריקה! (לוח הקרנות אוגוסט 2016)

————————
אז מהו סרט עצמאי (How do you define independent film)?
אין, ממש אין תשובה חד משמעית.

ראשית, הגדרות מלפני שהמצאתי את הגלגל מחדש לעצמי.
בכתבה ב-Indiewire מ-2013 נאמר שהקווים בין קולנוע הוליוודי לעצמאי כה מטושטשים, שאולי בכלל צריך הגדרה חדשה. אחת התשובות שנותנים באותה כתבה היא, "כל סרט שנעשה מחוץ לממסד ההוליוודי", בהתחשב בתקציב, מקורות מימון, סיפור, קאסט, הפצה ועוד.
יחד עם זאת יש לא פעם זליגה לפחות באספקט אחד מהאמור לעיל בין אינדי לממסדי.
למשל, אם ג'ורג' לוקאס מימן סרט שלו בעצמו ב-58 מיליון דולר, זה עדיין סרט עצמאי? כן? לא? למה?
דעה אחרת באותה כתבה אומרת: עזבו את השאלה איך הסרט מומן. התייחסו לסרט עצמו. סרטים עצמאיים לא יכולים להיות חמודים, עם קמצוץ שיגעון, משפחה לא מתפקדת או מה. סרטים עצמאים צריכים להיות מהפכניים, לא מעגלים פינות, זועמים, נשכניים.
עוד הגדרה היא שיוצר סרט עצמאי הוא מי שאף אחד לא נושף בעורפו, לא מנג'ס ולא מטריד אותו בהערות, בקשות וקושיות סרק.

לפי ויקיפדיה באנגלית סרט עצמאי הוא סרט שנעשה מחוץ לאולפנים הגדולים, ע"י סוכנויות קטנות. לעתים העצמאיים מובחנים בגלל התוכן, הסגנון והחזון האמנותי של יוצריהם. לפעמים תקציביהם נמוכים יותר מסרטי אולפנים ופעמים רבות ההפצה שלהם מוגבלת.

כל שאר ההגדרות, בגגלי את המושג "קולנוע עצמאי" הנה והנה, הן העתקות מפה לשם. אז הפסקתי לחטט ברשת ועברתי למסקנות שלי. אני מדברת רק על קולנוע דוקומנטרי. לא בקיאה בעשיית קולנוע עלילתי. התחקירים, הסיפורים שאני רוצה לגלות, למצוא ולתעד, זו ליבת העשייה הקולנועית מבחינתי.

לישראל אין הוליווד משלה והתשובה שלי לשאלה מהו סרט עצמאי היא "כל סרט שנעשה מחוץ לממסד התרבותי". הכוונה ב"הממסד התרבותי" היא לקרנות הקולנוע ולגופי השידור שנותנים את הכסף ליצירה. כמה? המינימום הוא 100,000$ להפקה. את שאר הכסף מקוששים היוצרים מקרנות, מקופרודוקציה עם חו"ל ועוד. ברור שיש מי שמקבלים הרבה יותר כסף מהסכום שציינתי.
איך מקבלים כסף מחו"ל? איך מפיצים בחו"ל? ניסיתי ועוד איך, אך לא פיצחתי את השיטה. לי, כבמאית וכמפיקה פרטית וזעירה, עצמאית, עוסקת מורשה, אפילו לא חברה, בלתי אפשר לעשות זאת. או במילים אחרות: אני לא הצלחתי בכך.

רוב היוצרים בארץ לא יוצרים סרטים רק מכספם הם (בהנחה שהם אכן משקיעים את כספם), מכסף פרטי. הם מקבלים אותו מהגופים שציינתי לעיל. גם אם הם מתחילים ליצור את הסרט באופן עצמאי, אין להם כוונה להמשיך בכך. אשר על כן יתמידו בהגשות הצעותיהם (לפעמים עשרות, לפעמים בינגו בפעם הראשונה, ולא אכנס לזה) עד שמישהו יתרצה ויגיד רוצה אני.
רוב היוצרים שלא יקבלו תמיכה כספית ממישהו ירימו ידיים בשלב כלשהו, בהנחה שמצבם הכלכלי ממוצע ומטה ואין להם כוונה למכור כליה כדי לממן את סרטם. ובצדק כמובן.

איך מקבלים כסף ליצירת סרטים בישראל? באמצעות הגשות ומכרזים.
לכל קרן וגוף שידור (מזכירה: אני מדברת על דוקו) יש מועדי הגשה. ההגשה כוללת כתיבת כוונות הבמאי, סינופסיס, טריטמנט, תקציב, הגשת חומרים מצולמים (לרוב לא חובה) ועוד בירוקרטיות.
כ-150 איש יגישו הצעות במסלול הפקה בכל מכרז שכזה. פחות מעשרה אנשים יקבלו תקציב הפקה.

יש עוד דרכים לקבל כסף ליצירת סרטים בישראל. אחת מהן, עליה למדתי בשנות השתכשכותי המעטות בשוליה הממסדיים של תעשיית הקולנוע, היא הזמנת סרט (או סדרה) פרי רעיון גופי השידור, מבמאי/ם מסוימים, לפי רצון הגוף המשדר וללא מכרז. למה? כי הם יכולים, כי החוק לא פוסל זאת. זה הכסף שלהם. במקרים האלו אין דין ואין דיין. הבמאי הנבחר יכול להיות קשור בעבותות לראשי הגוף או סתם חבר/ מכר/ מוכר. זה קורה לא רק בגופי השידור הפרטיים לכאורה, אלא גם בגוף הממלכתי ההולך ונעלם כעת. לכאורה. ככה זה.
אסכם באופן ברור: לא כל יצירה קולנועית עוברת מכרז בגופים המשדרים. יש במאים בני מזל שנקראים לדגל, לביים סרט/ סדרה מסוימים. מי קבע שהם המייטביים למשימה זו? מי שעומד בראש אותם גופים משדרים מממנים.
אני לא רוצה להמשיך לטחון מילים בנושא זה או להגיד נו נו נו, או לזעוק לשמיים או לצקצק. מנסיוני הלא גדול, אין מה לעשות חוץ מלשבור את הכלים ולהגיד לא יהי חלקי עמם יותר. זה מה שאני החלטתי.

חד משמעית ובלי להתייפייף: אף אחד, אבל אף אחד, לא רוצה להיות יוצר עצמאי. כולם רוצים לקבל כסף לסרט/סדרה שלהם מהממסד. ההחלטה להיות יוצר.ת עצמאי.ת הופכת את תהליך היצירה למלחמת קודש (פה אני מסבירה איך עושים זאת). לא פחות. לא קיבלת כסף ואת.ה רוצה ליצור בכל מחיר כי בנפשך הדבר.
אין שום החלטה אידיאולוגית מאחורי הדברים. האידיאולוגיה מגיעה אחר כך.

אחזור ואספר על אחד מראשי/ות הקרנות בישראל שאמר/ה לי: "כל הקולנוע בישראל הוא קולנוע עצמאי". וזה כמובן מעיד על בורות די מדהימה ומדגים בקליפת אגוז את כישוריהם של האוחזים בתפקידים אלו.
ואם כבר אני בעניין בעלי התפקידים: צריך לזכור שיש מעט מאוד תפקידים בכירים כאלו בישראל וכך, כעשרה אנשים גג נודדים בין הקרנות השונות וגופי השידור השונים ומח' הדוקו השונות במשחק כיסאות מוזיקליים מטורלל. זה אומר שאם הצעת את מרכולתך ל-X במקום Y ונדחית, רוב הסיכויים הם שאותו X יגיע למקום Z בעוד שנה, כך שאת יכולה לזרוק את כל הגשותייך ותקוותייך לפח.

אספר גם על קולגה הסבור שההגדרה לקולנוע דוקומנטרי עצמאי היא: כשהבמאי.ת הוא גם המפיק.ה. אני לא מסכימה עם ההגדרה הזו.
אם המפיק/במאי צריך לחזר על פתחי מעניקי הכספים, מה יצא לנו מזה? איפה העצמאות?
נכון שכששני התפקידים מתלכדים באדם אחד נחסכים מלא כסף, ריבים ואי נוחות. יכול אדם להתקוטט רק עם עצמו וזה תמיד עדיף מלהתעצבן על אחרים ושאחרים יתעצבנו עליך.

והמלכוד? לא כל אחד רוצה ויכול ואוהב להפיק. אני אוהבת ורוצה ויכולה. את שני הסרטים האחרונים שלי הפקתי ב-100% בעצמי. בסרט הראשון שלי ביצעתי תפקידי הפקה רבים.
הקולגה האמור גם הוא מפיק לעצמו, אבל יש יוצרים שרוצים להתעמק בהליך היצירה בלבד ולא בארגון טיסה והסעה, ברכישת כוננים להעלאת חומר הגלם או בקביעת לו"ז עם העורכים. ועוד ועוד, לא אלאה בים הפעולות שצריך לבצע כדי להפיק סרט.

ואלו ההגדרות שלי (בטח שאפשר לחלוק עלי) לקולנוע עצמאי

– עיקר המימון הוא בעזרת כסף פרטי (של הבמאי.ת, המפיק.ה), ואו מימון המון, ואו כל אדם פרטי אחר שמוכן להשקיע או לתמוך בסרט. הממסד התרבותי (ע"ע) לא מעורב בכך.

– התקציב נמוך מתקציבו של סרט לא-עצמאי: צריך לחסוך בעלויות ולבצע כמה שיותר תפקידים לבד. יותר קשה מלהפיק סרט בעזרת אנשים אחרים, אבל מצד שני, החופש הוא אינסופי ונחסך ים זמן.
כל ההחלטות שלך ואת מבצעת הכל לבד, בקצב ובזמן שנראה לך. ברגע שאת צריכה לחכות להחלטות מגורמים שונים הזמן עובר, זולג ומתבזבז.

– יש את סוגיית התוכן. האם באמת התוכן יהיה חתרני יותר משל סרטי הממסד? לא בטוח בכלל. אני חושבת שהמילה חתרני קצת מתמסמסת בעידן זה. מה שכן, סביר שנושאי הסרטים העצמאיים ייראו פחות חשובים/ מעניינים/ רלוונטיים לממסד. ברור שהממסד טועה.

– ההחלטה של הקאט הסופי בחדר העריכה היא שלך. לא של מי שנתן לך כסף. חשוב מאוד. אין צורך להתבאס מדעתם הלא עניינית של מחלקי הכספים.

– השיווק וההפצה עצמאיים. רק את. חסכת עוד כסף, את הקופון שגוזרים כל המעורבים בכך.
אני לא אומרת שזה קל, להפיץ ולשווק. ממש לא.
לא מתחייבת גם על אחוזי ההצלחה. ממש לא, אבל הסיפוק מכך שהכל שלך ורק שלך הוא אינסופי.

אשמח לקבל הערות על טעויות ואתקן לפי הצורך.
לפיכך, יהה זה פוסט מתעדכן.

מחשבה אחת על “מהו סרט עצמאי?

  1. פינגבק: מאה הסרטים הטובים של המאה ה-21 | דבורית שרגל * Dvorit Shargal

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s