המירוץ לדירה מתחיל

הדירה נמכרה, ותוך שבועיים אני יכולה לעבור מפה, בלי לחכות עד סוף החוזה.

הדירה הנוכחית הייתה (ועדיין) ענקית: הרבה יותר מדי גדולה בשבילי. באותם ימים, לפני כמעט חמשנים הייתי משוכנעת שאהפוך אשת רעים להתרועע, שאערוך בביתי התכנסויות לרוב. זה לא קרה. מתברר שמטראז' לא משנה את אופיו של אדם.

לא רק זה: ככל שחיי הרשת שלי הלכו והתרחבו, הצטמצמו המפגשים החברתיים שלי. אני לא אומרת את זה בעצב או בצער, בביקורת עצמית או כשבח. רק כציון עובדה.

השורה התחתונה היא שאני רוצה דירה ממש קטנה. קטנטנה אפילו. המטרה שלי היא להיפטר מכמה שיותר חפצים ורהיטים, ולעבור להתנהלות נזירית יותר (יש יגידו: נזירית יותר מהיום? איך אפשר? שכרי לך קופסת קרטון וזהו). ובכן כן, אני יודעת בוודאות שאני רוצה לצמצם שטחים, ולא חייבת לגור יותר במרכז העיר, כמו שכבר כתבתי. מצד שני, גם חיק טבע זה לא משהו מעורר השתוקקות מבחינתי, ומצד שלישי, החיים בשולי העיר יגרמו לי בוודאות להתעורר בימי שישי עם ריחות מטבחים שאני לא יכולה לסבול, ויזכירו לי דברים שאני מעדיפה לשכוח.
הדירה הבאה שלי שצריכה להיות איזשהו יצור כלאיים שאינו זה, אף לא זה. משהו שלא יתאים לאיש, כנראה, מלבדי.

הייתי צריכה לסכם פה את השנה, את העשור, משהו, אלא שאני לא כל כך רוצה, או יכולה. יותר מדי דברים להתעמת איתם, יותר מדי חשבונות שיש לי לעשות עם עצמי.

את השעות האחרונות של השנה עברתי בהליכה מהירה במסלול הקבוע. כרגיל, היו בו כלות וחתנים. לא רציתי לצלם אותם, כי מה, נו באמת. אבל מיא התעקשה שפה נמצאת הדרמה האמיתית. יכול להיות, אבל אני מעדיפה דרמות שאני יכולה להתחבר אליהן.
בכל מקרה, הזוג הזה הצליח להעביר את הלך הרוח שלי יותר מהמשוער.

31.12.1

מחפשת דירה

yaartelavivi
הג'ונגל הנשקף מסלוני הארעי. וכן, זה בתל אביב

טרום טיסתי הודיעו לי בעלי הבית שבכוונתם למכור את הדירה בה אני מתגוררת עכשיו. האמת, אין לי על מה להתלונן. הייתה זו מציאה ענקית, זכייה בפיס שאין כמוה בשומקום, וגרתי בה ארבע שנים וחצי. באמת (ומי מכם שביקר, יודע). חתיכת נדל"ן תל אביבי ששוויו זהב ואבנים טובות.

אמנם ידעתי בו כמה רגעי אימה (פאק, עברה כבר חצי שנה!), אבל זה באמת היה כמו לגור בארמון, לפחות מבחינת המרחבים התל אביביים הידועים כמצומצמים.

כשקיבלתי את ההודעה הייתי שוות נפש. מאחר שאני עובדת מהבית, לא ממש אכפת לי עכשיו איפה אגור. טוב, זה צריך להיות למעשה להפך, אבל התכוונתי להגיד שאני לא לחוצה יותר על לעבוד-קרוב-לבית, או משהו כזה. לא זו אף זו, כזכור, אני בעלת כלי רכב מפואר ביותר, כך שאני יכולה להתנייד ברחבי הגוש לאן שרק ארצה. ובנוסף, קיפדתי במו ידיי את חיי כבליינית תל אביבית לפני זמן די רב, כך שלגור בלב העיר, קרוב לדופק המצמרר שלה, ממש לא מזיז לי יותר.

ובקיצור:

מחפשת דירת 2 חדרים, או סטודיו, או לופט, ריקה לגמרי, בתל אביב המורחבת על שלל שכונותיה (הגבול המזרחי הוא גבעתיים רמת גן, קרוב לאיילון), רצוי משופצה, רצוי לא על עורק תחבורה ראשי, רצוי עם שכנים שלא מטגנים שניצלים כל יום, וגם לא מבשלים מרק עוף. ולא מעשנים בחדר המדרגות. ואין להם תינוקות שבוכים בלילות.
כמה כמה? כמה שפחות.

עדכון, 19.11
בינתיים התברר שאשאר בדירתי עד גמר החוזה, הווה אומר, סוף מרץ, כך שכל ההצעות החביבות ייאלצו לחכות עד אז.
תודה לתורמים.