הוחזרו ספסלי הסינמטק

לפני פרוץ הקיץ כתבתי את הפוסט הזה, יוחזרו ספסלי הסינמטק.
הקיץ כמעט עבר, ורק החודש הוחזרו ספסלים לרחבת הסינמטק, אבל אחרים. כלומר חדשים וחדישים.

ראיתי אותם מאוכלסים היום בצהריים, ומה שטוב בהם זה שיכולים לשבת עליהם כמה אנשים בלי לפלוש למרחב הציבורי אחד של השני, ובלי שתיכפה עליהם אינטימיות לא רצויה. על כך ח"ח וגם על מראה העץ החשוף. עוד גימיק נחמד זה הדו צדדיות שלהם, אפשר להחליט לאיזה כיוון לשבת, והמושבים לגב מזכירים קצת מושבי קולנוע. סינמטק, כן?
ומה הבעיה? פרש העטלפים שכיסה אותם חיש קל. אין לי מושג אם העירייה תנקה את הגועל אי מתי. יש לי תחושה שלא, ואז נו, מה עשינו?

וחוץ מזה, לא מזמן זכיתי לסיור באגף החדש של הסינמטק, ובו אולמות קולנוע מדהימים ביותר, מהמדוגמים הקיימים כיום בארץ. ההקמה נמשכה, כמקובל בישראל, בערך פי שניים וחצי מהמתוכנן (כשבע שנים), אבל נו, התרגלנו.
חנוכתו תהיה במהלך 2012. יש למה לחכות.

יוחזרו ספסלי הסינמטק

הסינמטק שופץ ויחד איתו הרחבה שלו.
מה זה שופצה? העיפו ממנה את הספסלים, הניחו עליה מרצפות חדשות, ותקעו בצדדים עמודים לאופני העיר העתידיים כדי לתחום אותה.
עכשיו אין שום מקום לשבת בכיכר, למעט ברחבונת שלפני הסינמטק, אופנועים חונים עליה, המרצפות המלוכסנות המעצבנות את העין ג'ויפו מנשורת העצים תוך שנייה ובקיצור, קלקול אחד גדול.
יוחזרו הספסלים לכיכר ויועפו האופנועים (למרות שעולה לי בבריאות להגיד את זה).


ואם ספסלי עץ לא נאים יותר בעיני האדריכלים ולא הולמים אל הטקסטורה הסינמטקית החדשנית,
הנה דוגמאות שתיים מכיכר הבימה/היכל התרבות המתהווה, איך אפשר להכין מקומות מרבץ להמון הרוצה לפוש, להשתזף או לאכול סנדוויץ'.

כן, זאת אני מצלמת.
ולמטה אני לא מפריעה למנוחת המשתזפת.



עדכון, 10 ביולי 2011: אף ספסל לא הוצב עדיין ברחבה.