איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?/ הזמנה לפרמיירה וההקרנות הבאות

העבודה שלי על ועם ספרי הילדים המצולמים של אנה ריבקין-בריק לא הסתיימה עד כה. כל התהליך, שהחל לפני שבע שנים, נמשך: גם אחרי שיצא לאוויר העולם איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? בנובמבר 2014 וגם אחרי שנולד אחיו הקטן, אפריקה! סיאה מהקילימנג'רו ביולי 2016.

הסרט שיחתום את הטרילוגיה, איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו? ייוולד ציבורית ב-20.10. והנה גם ההזמנה שלו וקישור לעמוד הסרט ולרכישת כרטיסים באתר סינמטק ת"א.

כעת אני עורכת את דברי הפתיחה שכתבתי לפרמיירה. הנה פרסום ראשון לפסקה ראשונה (שאולי עוד תשתנה):

לא דמיינתי, בַּפְּרֶמְיֶרָה שֶׁל אֵיפֹה אֵלֶּה קרי וּמָה קָרָה לנוריקו-סָאַן?, שֶׁאֶעֱמֹד פֹּה הַיּוֹם, שָׁלוֹשׁ שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, עם טְּרִילוֹגְיָה ביד. מַהֲלַךְ הַחַיִּים שֶׁלִּי בּשׁבַע הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הוּא מַהֲלָךְ מֶטָפִיזִי כִּמְעַט, שֶׁמְּלֻוֶּה בַּעֲבוֹדָה אֵינְסוֹפִית. לְעִתִּים אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת אָחוֹרָה וְלֹא מַאֲמִינָה. הָעַקְשָׁנוּת, מִתְבָּרֵר, מוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ.

 

Lilabes

את ההזמנה היפה, כמו גם את כל העיצוב הגרפי של הסרט יצר ערן מושקטל.

הפרמיירה של אפריקה!

אז ביום שישי, 8.7.16, 13:00 הייתה הפרמיירה של אפריקה!.
אף שאני כבר שועלת צפיות ותיקה אחרי 20 חודשים במחיצת איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?, לבי חישב להתפוצץ מהתרגשות, חרדה והיסטריה. תודה על כל האהבה שהרעפתם עלי ועל סיאה, תודה תודה, בלעדיכם, צופים מהממים ותומכים מופלאים, כל זה לא היה קורה.
עדכון: הקרנה נוספת במסגרת פסטיבל סרטי הילדים והנוער בסינמטק ת"א, לפני הקרנות אוגוסט:
חמישי, 14.7, 17:30, אולם 2

דבוריתסיאה
צילום: בן סויסה

והנה דברים שנשאתי באירוע (זה הטקסט שכתבתי לי, בע"פ הוא היה קצת יותר מאולתר):

שלום לכולם
אני דבורית שרגל יוצרת הסרט הדוקומנטרי איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? אבל לא לשם כך התכנסנו היום, אלא לפרמיירה של אפריקה!.
אם מישהו היה אומר לי, בפרמיירה לאלה קרי, שהייתה בנובמבר 2014, שניפגש פה בעוד שנה ושבעה חודשים עם סרט חדש, סרט המשך, הייתי מתייחסת אליו כהוזה. אבל כבר ראיתי כמה נסים וצירופי מקרים מופלאים הקשורים לסרט הזה, כך שבדיעבד אין לי על מה להתפלא, בטח לא כשהנסים מעורבים בעבודה קשה.
זוהי הפקה פרטית, שלי בלבד, כשמאחוריי עומדים אתם ואתם בלבד. הסרט הזה לא היה נוצר ללא הקהל, הקהילה, ללא חוכמת ההמונים. הקהל שצפה ב"איפה אלה קרי…" ותמך בו בכל דרך וכך עזר לי להחזיר את כל החסכונות שלי, שאותם השקעתי מחדש פה, ב"אפריקה!", ככל טייקון מקומי ובעיקר הקהל שתמך בפרויקט באתר הדסטארט.
אבל לא רק כסף מעורב פה, אלא גם פריצת דרך בתחקיר על "סיאה הילדה מאפריקה" שהגיעה בעזרת איילת עומר, צופה בסרט. בלעדיה כלום לא היה קורה.
תודה רבה למיקרו, סליחה לננו-צוות שיצר את "אפריקה!", הצלמת תמר בן חיים, העורכים שמעון ספקטור וקטי דיאקובה, המלחין רב הפעלים עודד זהבי והעורכים שהביאו את הסרט לגמר: אביב פרס, אורי גלאון וערן מושקטל ולנטע לנדא-סגל, הקריינית הקטנה שלנו.
וכמובן למיכל מטוס, מנהלת פסטיבל תל אביב הבינלאומי לסרטי ילדים ונוער שמארחת אותנו פה היום ומאמינה בי כבר ארבע שנים תמימות.
ועוד תודה קטנה לבחור מצוין שעשה לי הפתעה והתנדב ממש השבוע ליחצ"ן את הסרט בחינם, טוב, לא ממש בחינם, המדינה משלמת, קוראים לו בנימין נתניהו והוא מצא טריק שיווקי מדהים עבורי: לחדש את היחסים עם אפריקה בטיימינג מעולה. כשתצפו בסרט נראה לי שלסתותיכם יישמטו, ממש כמו שלי, בעודי עוקבת אחר אירועי הימים האחרונים. איך היינו אומרים במקומונים בניינטיז? הקדמתי את זמני.
אורך הסרט 46:21 לאו.סי.דיז המעטים שבאולם.
לאחר מכן יש לנו תוכנית ארוכה.
תיהנו ותודה שבאתם.

MAL_7063

ואז החלה ההקרנה. הכל היה בסדר, הסאונד, הכתוביות באנגלית שהיו מתואמות עם העברית, בלי שהספקתי לעשות בדיקה באותו יום (ברור שיומיים קודם עשיתי צפייה מלאה של הסרט באולם זה), אבל טוב שהמקרין עשה זאת בלעדיי, בעת שהתרוצצתי בין הקומות כאחוזת אמוק. עמדתי במשך כל ההקרנה. לא יכולתי לשבת. עקבתי אחר ראשי הקהל ותנודותיו, התעצבנתי כרגיל מהמצלמות ומהסלולרים שריצדו באולם – שכחתי לומר לאנשים לכבות אותם, כמו שאני עושה תמיד, אבל סמכתי על הקהל האיכותני שלי – כמעט על כולם יכולתי לסמוך.

ואחרי ההקרנה, ראיון מורכב עם כלת השמחה ע"י ילדי כיתות המחוננים בבי"ס גרץ, חתימה על ספרים, וקבלת פנים בקפה הסינמטק. למרבה הבושה לא יכולתי להגיע לשם כי הייתי עסוקה עם סיאה על הבמה. אז כל אורחיי אכלו מהמגדנות בעצמם. אני לא אכלתי, ויתרתי על אוכל לפני כמה שנים. זה ממש לא נורא!

הנה כמה חוות דעת של הקהל:

-כל סרט שלך שונה מהקודם ומעניין מאוד. יש בסרטים שלך רגישות ותמימות שמאוד קשה למצוא היום. ראיתי קודם את הסרט ואחר כך קראתי את הספר והבנתי שעשית הפעם סרט המשך על חייה של סיאה. אנה ריבקין-בריק צפתה מראש את דרך חייה של סיאה ואת הרצון העז שלה ללכת בדרכה ואת הראית לנו את זה בסרט. תודה ענקית! (מירי בן מלכה)

-הסרט מקסים בעיני. מאד אהבתי את הטון המאופק, המתבונן שלו, וכמובן את הרוח החברתית-פוליטית במובנה האישי ובמובנה הרחב. היה אירוע מדויק לסרט מדויק. מקווה להתראות בסרט על לילבס ועל אנשי הקרקס
(תמי ניר-גוטליב)

-הייתי עם בתי בת התשע וחצי ומאוד נהנינו. נטלת על עצמך שליחות יוצאת דופן ואת עושה זאת בהצלחה רבה. מרגש להתוודע לסיפורים ולמה שהתרחש שנים רבות לאחר מכן. את מביאה ארצה את העולם וזו גאוותנו. אפריקה בשבילי תמיד תהיה משהו מיוחד:) הסרט עורר בי געגועים עזים למקום ולאנשים. יאללה… התחילי עם הסרט הבא (חביבה רוטשילד)

-סרט רגיש ועמוק, אותנטי, פשוט ולא יומרני. מדווח בעדינות אותנטית ללא מניפולציות מסחריות ונשאר נאמן לספרים המפליאים בפשטותם. מצדיעה לך דבורית שלא נתת להצלחה של נוריקו-סאן לפגוע בקו הצנוע והאנושי (צופית שפאן)

-סרט חכם ורגיש. עשוי מצוין ואנושי ביותר. סצינת היער עם סריקו ג׳וניור היא מהחזקות בסרט. תמצית האמירה השרגלית (עודד  זהבי, מלחין הסרט)

-אהבתי מאוד את הסרט וגם את הבנייה שלו. באמת אפשר להגשים חלומות אם רוצים ואת עושה את זה בגדול. ויפה שאת מצליחה למצוא את "הילדים מהספרים" שתמיד רצית להיפגש איתם (טל אלוני-דגן, 9 וחצי).

-יש משהו מתעתע באפריקה! זה אינו החיפוש המפותל אחר גיבורת הספר, וההתחקות אחריה ברחבי טוקיו ואי הידיעה, כמו הפליאה העצומה למול קריסת הסטריאוטיפ על אפריקה ונשים אפריקאיות וגורלן מול דמותה הססגונית של סיאה ובני משפחתה. והטלת ספק בשאר הסטריאוטופים בהם אנו מחזיקים ושהחברה מסייעת לנו לתחזק אותם.
השיעור הגדול מסרטיה של דבורית שרגל הוא הומניות. מבט אוהב, חומל ומרפא על האחר. היא סוחפת אותנו בניסיון להבין את ילדותנו, להתחקות אחרי גיבורינו ולרגע נוסף לגמוא בצמא עצום את התמימות והאמפטיה שאנו, כבוגרים כה חסרים.
עשו חסד עמכם ומצאו לכם זמן לצפות באפריקה! ואיפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?
תודה דבורית.
אני כבר מחכה לסרט הבא, ולזה שאחריו. ויש לי כמה רעיונות (שלומית נעים-נאור).

-כל הכבוד על יופי של סרט! (ולדי דבוייריס)

-בכישרונה הרב מצליחה לרגש אותנו בכל פעם מחדש!
גיבורות הילדות שלנו שטרם נמצאו, ראו הוזהרתן 🙂 (נעמה אקסלרוד)

-אצל דבורית הענקית
הכל תמיד מיוחד: הקרנת בכורה לסרט אפריקה. ילדים (ג׳) מבית ספר גרץ בתל אביב מראיינים את סיאה הילדה מאפריקה, היא אריקה, רופאה מטנזניה שכל חייה עסקה במניעת התפשטות מחלת האיידס.
אה, והסרט נהדר. לזה כבר התרגלנו (טל שניידר)

-אולם שלם וצפוף מוחה כפיים לדבורית שרגל. איתות לכל הקרנות והערוצים, שמתפרנסים פרקטיקלי מהקהל שכאן, אבל בגלל פוליטיקה לא ברורה, משקיעים בסרטים שברובם הרבה פחות מעניינים אותנו מהסרט הזה ודומיו.
אנחנו כאן! (חנה בית הלחמי)