דבורית שרגל | יוצרת קולנוע תיעודי

כמה פעמים כדאי לאדם להחליף קריירה במהלך חייו?
כמה שצריך.
ברגע שהרגשת צורך עז להתנסות בדברים אחרים, ברגע שחשת שמיצית את כל שעסקת בו עד כה. 
עשיתי את זה כמה פעמים בחיים, לא הרבה, אבל זה תמיד קרה כי אש בערה בעצמותיי, כי הרגשתי שאני חייבת לפרוץ את הגדר שהייתי ספונה בתוכה, או את התקרה, או לא משנה איך קוראים לזה.

והנה, עשיתי סיבוב די מעגלי והגעתי, איכשהו, לאותה נקודה: למדתי קולנוע אבל הפכתי לעיתונאית, קצתי בעיתונות והפכתי לבלוגרית, ומשם חזרתי לאהבה הגדולה שלי, קולנוע, וליתר דיוק לקולנוע תיעודי.

אני מביימת סרטים תיעודיים בנחישות ובהתמדה ובעצמאות מוחלטת, לעצמי וגם עם אחרים ומוכנה להצטרף למסע של כל מי שרוצה ליצור את הסרט של חייו או על חייו

אז איפה הייתי ומה עשיתי?

 עיתונאית, עורכת וכותבת במלא עיתונים.
*בלוג ביקורת תקשורת, ולווט אנדרגראונד.

*2014 סרט הביכורים שלי, איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?, חיפוש אחר גיבורות הילדות שלי מהספרים המצולמים של אנה ריבקין-בריק

*2016 כדור בגב

*בהמשך 2016, השני בטרילוגיית "ילדי העולם" אפריקה! סיאה מהקילימנג'רו

*2017 חתם את טרילוגיית "ילדי העולם" איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו

*2019 הפרוטוקול של גלעד

*2020 עלילות תלמי המנגב וחיים הזורק החוצה

*2021  צוללת

*2022  הרביעי בטרילוגיה